מתמטיקה בכיף !!!

מהתנסותי כמורה למתמטיקה רוב התלמידים מתקשים ולא אוהבים את נושא המתמטיקה ואת ההישגים של התלמידים בנושא הזה נמוכים וזה מתגלה בבחינות המצ"ב ובבחינות הבגרות.

אנו כמורים יכולים לשנות את הדעה של התלמידים אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המקצוע על התלמידים. לדעתי ההוראה כמו תמיד זה מתחיל מהמורה . ככל שהמורה יחוש עניין ויבין את החשיבות והיופי שבמקצוע כך הוא יעביר זאת לתלמידיו .

התשובה שמרבים לשמוע- היא שהבעיה נעוצה בהוראה. נהוג לטעון שחלק גדול מן הילדים שנחשבים ל"ליקויי למידה" הם בעצם "ליקויי הוראה". לכן תפקידו של המורה בתהליך הזה הוא לכוון את התלמיד לכך, ולגרום לו התנסות בעקרונות על פי סדרם הנכון. ולגרום להם לא לפחד מהמקצוע ואף ליהנות ממנו.
השאלה שצריך כל מורה לשאול את עצמו היא :

מהי הדרך לעלות מוטיבציה אצל תלמיד ?

על כן, אנו כאנשי חינוך חייבים מאוד לשים את הדגש על "איך" ללמד את המתמטיקה.
אני מאמינה שאם מורים יבחרו בדרכי הוראה שונים אז יהיה סיכוי שתעלה מוטיבציה לגבי מתמטיקה בהרגשת בטחון ואהבה לתחום תוך מתן מידה רבה של סיפוק והבנה.
כדי להניע את התלמידים ללמוד ולהשקיע מאמץ, יש לגוון את אמצעי ההוראה תוך בחירת אסטרטגיות הוראה כדי שכל אחד מהתלמידים ימצא עניין וישתתף בתהליך הלמידה (Kolesnick, 1978). אמצעים אלה הם, בין השאר, עבודות העשרה, משחקים ומאמרים. גיוון האמצעים מגדיל את הסיכוי להגיע אל מרבית התלמידים.

בהסתמך על :
kaye7.school.org.il/koren/koren_motivation.doc

Wiki

חזרה לשילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות וויקי – Wiki , בקורס של אלון הסגל התבקשנו לכתוב מושג בוויקי. לאחר שלמדנו מעט כיצד לעבוד עם הוויקי בחרנו מושג.

צריך להתמקד ב :
1- הגדרת המושג מוסיפה לרצינותם ועישורם של הערכים השונים .
2- המונחון עשוי להיות שימושי עבור קוראי הויקיפדיה , כשהם מעוניינים במידע על תחום ספציפי, בלא הרחבה.
3- המונחון צריך להעניק לקוראים את המידע המדוייק להם הם זקוקים, בלא הרחבה נפרדת על כל נושא.
4- היכולת של המונחון להימנע משימוש מסורבל בקצרמרים , שכן הוא מסוגל להכיל בתוכו את כל תוכנם.

לדעתי קוראים מסוימים יתעניינו ברשימת מונחים, ולאו דווקא בקריאת ערך. מכיוון שמונחון מאגד מידע מקיף ומתומצת בתחום כולל המפוצל על פני ערכים רבים, קוראים עשויים להעדיף קריאת מונחון, על פני קריאת ערך שאינו מקיף את כל המידע בתחום זה.

לסכם : המונחון יעיל במיוחד לפתירת בעיות הנובעות מקיומם של ערכים סמוכים. ערכים אלו הם ערכים בהם אין הפרדה ברורה בתוכנם (לדוגמה: חוק ומשפט), וקיימת חפיפה גבוהה ביניהם. מונחונים הינם 'ערכי ביניים', המאגדים מונחים ותכנים רלוונטים לכמה ערכים סמוכים, ומונעים כתיבה כפולה או חסרון של מידע משמעותי.

אני מאחלת לעצמי לעמוד בתנאי ההגדרה ו אשמח אם אקבל את ההערות שלכם בווקי על המשוג שבחרתי.

בהסתמך על :

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9F

"גוגל דוקס"

רציתי לשתף אתכם ביישום טכנולוגיה שהכרתי בקורס של ד"ר גילה קורס,זוהי "גוגל דוקס" זו במקום לכתוב משהו ואז לשלוח לעצמכם את המסמך במייל לשימוש מאוחר יותר, תתחברו לכלי שיתוף המסמכים של גוגל – כך תוכלו להפוך את המסמכים שלכם נגישים לכם - ולמי שתרצו - בכל רגע בו אתם מחוברים לאינטרנט.




גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם, והוא מאפשר לצרף כותבים למסמך ולערוך אותו במשותף.

ההשלכות לגבי חינוך
תיקונים ועריכה מחדש של מסמכים הן פעולות מהותיות בכל תהליך כתיבה ומבחינה זו מאפשר הגוגל דוקס למורה ולתלמידים לעבוד במשותף על חיבורים , סקירות ומאמרונים שכותבים התלמידים. מבחינה זו גוגל דוקס מאפשר עבודה שיתופית על מסמכים ותיקונים על ידי כמה תלמידים עמיתים השותפים לאותו אתר ייעודי של גוגל או לחלופין על ידי קבוצת מורים עמיתים העובדת על מסמכים שונים הנוגעים לעבודתם המקצועית .

ראה נייר העבודה בנושא (באנגלית) :
http://www.google.com/educators/weeklyreader.html

הסתמכתי על :
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1902
http://sati1.blogspot.com/

תיאוריית ההעברה בלמידה.

בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" שמעבירה דר' נטע נוצר נתבקשנו לסכם ולהגדיר את משמעות המושג "העברה בחינוך" , אז בו נתחילה עם מה זאת העברה (transfer) :
יישום של תכנים או מיומנויות להקשר אחר מזה שבו נלמדו; הוראה המטפחת חשיבה מעודדת העברה באופן מתוכנן. (ראו, סלומון ופרקינס, "דרכי החתחתים המוליכות להעברה", פרקינס ועמיתים, נופי החשיבה, מכון ברנקו וייס, 2000).
הגדרה זו של העברה רחבה מדי, שהרי מצב הרכישה המקורי לא יכול לחזור על עצמו, בדיוק באותם תנאים. לעולם יהיה שוני מסוים וקל, בזמן, במורה, בסוג המשימה ובתנאי סביבה שונים ומגוונים. מורה שלימדה ביום ראשון שלושה תרגילים בלוח הכפל וחוזרת למחרת בלבוש שונה ומלמדת את אותם תרגילים אפילו באותו סדר חושפת את התלמידים למצב העברה. לכן, מובנת מסקנתם של כמה חוקרים הטוענים כי אין הבדל בין למידה לבין העברה וכי אפשר להבין את ההעברה במודל למידה אופרנטית (Butterfield & Slocum & Nelson, 1993).
ההעברה כפעולה הבאה להכליל ולהרחיב מצבי למידה היא הכרחית כדי שהאורגניזם יוכל ללמוד דבר חדש וליהנות מפירות למידתו הקודמת. הבעיה היא שמושג ההעברה על הגדרותיו, אפיוניו וסוגיו השונים מתאים לטווח רחב מאד של מצבים, עד כדי כך שההעברה הופכת להיות למושג המקיף כמעט את כל הפסיכולוגיה. כך למשל, יכולה העברה להקיף שני מצבים קיצוניים כמו העברה של קשר בנעליים לקשר בשמלה ועד העברה של תהליך קבלת החלטות של מנהל תאגיד מתחום הרכישה והייצור לתחום יחסים בין-אישיים. העברה בלמידה היא מרכזית לכל תחום, ולכן היא מהווה מוקד להתעניינות משחר הפסיכולוגיה ומושכת אליה חוקרים מזרמים, מתיאוריות ומפרדיגמות מגוונות (Cox, 1997).

המכיל שלושה שלבים :
א. רכישה, שבה הלומד מבצע את המשימה שעליה אומן ותורגל
ב. העברה, קרי, ביצוע של התנהגות שנרכשה בלי עזרה, בתנאים שונים מאלה שבהם נעשתה הרכישה (Cormier & Hagman, 1987, Butterfield & Nelson, 1989).
ג. שמירת הרכישה וההעברה זמן רב לאחר האימון (פעילות של הזיכרון).

והנה כמה שאלות שצריך לענות עליהם לפי התאוריה פבלוב ו תורנדייק.
כיצד מתרחשת למידה?
מהם הגורמים או התנאים המחוללים למידה?
מהו תפקידו של הזיכרון בלמידה?
מהו תפקידה של מוטיבציה בלמידה?

לפי תיאורית פבלוב :

למידה מתרחשת ע"י התניה קלאסית , שהינה תהליך רב שלבי:
א. הצגת גירוי בלתי מותנה , הגורם לתגובה בלתי מותנית .
ב. הצמדת גירוי מותנה לגירוי הבלתי מותנה והפעלת הגירוי המותנה לפני הגירוי הבלתי מותנה .
ג. הפעלת הגירוי המותנה יגרום לתגובה מותנית הזהה לתגובה הבלתי מותנית.

הגורמים המחוללים למידה :
תהליך ההסתגלות – למידה מספקת את הכיוונון העדין הדרוש להסתגלות מוצלחת .
יצירת גירויים
חזרה על גירויים
עקביות- הצמדת גירוי מותנה לגירוי בלתי מותנה .
הוספת גירויים מותנים

תפקיד הזיכרון בזכירת הגירויים שיביאו לתגובה , מוצג באמצעות המונחים :
החלמה ספונטנית – גם אם גירוי מותנה לא יופיע זמן רב הוא יישאר בזיכרון , והופעתו מחדש תגרום לחזרת התגובה .
אבחנה : היכולת לזהות את הגירוי הספציפי המעורר את התגובה .. אין בלבול גם אם מופיעים גירויים דומים .

ולפי התיאוריה של תורנדייק :

למידה מתרחשת לרוב ע"י ניסוי וטעייה , או ע"י בחירה וקישוריות (יצירת קשר בין גירוי ותגובה כבסיס ללמידה).

בסגנון הלמידה הבסיסי ביותר מעורבים אסוציאציות או קשרים בין התנסויות חושיות ודחפים טבעיים הבאים לידי ביטוי התנהגותית .
התנסויות אילו מתרחשות בהדרגה כאשר התגובות המוצלחות מאומצות והתגובות הלא מוצלחות נזנחות.
התהליך כולו הוא מכני – חזרות ושינון ללא צורך במודעות הכרתית .

חוק המוכנות: כאשר תלמידים אינם מוכנים מבחינה התפתחותית ללמוד או שאין להם את המיומנויות הנדרשות , אז כל ניסיון ללמוד מהווה עבורם עונש ובזבוז זמן.

תונדייק אינו מתייחס לזיכרון כי אם לעוצמות – כאשר נעשה קשר מתאים בין מצב לתגובה והוא מלווה בסיטואציה משביעת רצון , עצמת הקשר גדלה.
אם הוא נעשה או מלווה בסיטואציה לא נעימה עצמת הקשר תקטן.

תורנדייק מתייחס לחוק המוכנות :
- עד כמה אדם מוכן לפעול
- כאשר תלמידים מוכנים ללמוד פעולה מסוימת אז התנהגויות שיובילו ללמידה יקבל חיזוק חיובי .
- כאשר תלמידים אינם מוכנים ללמוד אז כל ניסיון ללמוד מהווה עבורם עונש ובזבוז זמן.

בהסתמך על :
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack

אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור

במסגרת קורס של ד"ר נטע נוצר בקשה לבחור מאמר בתחום למידה והוראה ולכתוב ביקורת על המאמר והנה המאמר שבחרת
אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל .

המאמר עוסק במעבר מחינוך ממורכז לחינוך אוטונומי. למרות ההמלצות והנטיות בכיוון האוטונומיה, החינוך בארץ, ברובו, עדיין תלוי בניהול מרכזי.
תבנית ההתערבות של ממשלת ישראל בכל תחומי הפעילות של בתי הספר התפתחה באופן הדרגתי וסיסטמתי. באופן טבעי ככל שהסמכות המופקדת בידי משרדים חיצוניים כאלה גדולה יותר , כך ניתנת סמכות פחותה יותר לאלה שאחראים ללמד את התלמידים בשטח- המורים והמנהלים.

לכן זה לא מפתיע שהמורים עצמם טוענים שהמרכוז הקיצוני שהתפתח לקח מהם את היוזמות הפדגוגיות ואת היכולת לחשוב באופן יצירתי ואוטונומי. לכן המורים עצמם היו אלה שהחלו לקרוא ליותר אוטונומיה.
השינויים הבאים במדיניות הופיעו בישראל בשנות ה- 70 ממדיניות של מרכוז קיצוני של המערכת ל מערכת ניהול בית ספרית, ניתן לראות שהתפתחו משמעויות חינוכיות חדשות ונעשה שינוי בתפקיד אנשי החינוך בכדי להביא למנהיגות יותר יעילה.
אוטונומיה בית-ספרית היא לאפשר לבתי הספר ולמורים לקבל החלטות פדגוגיות עצמאיות-מקומיות ולפתח יוזמות חינוכיות. מקום התכנון עובר מה 'מרכז', משרד החינוך, ל'פריפריה', בתי הספר והקהילה, בזיקה לתכניות הלימודים ולתכנית הליבה של משרד החינוך.

לדעתי אני מדגישה את הצורך להעניק אוטונומיה לבתי הספר. עידוד אוטונומיה בית-ספרית נעשה מתוך אמונה שצוות בית הספר, המכיר את צורכי התלמידים, מסוגל לפתח ולנסח תפיסת עולם חינוכית, לגבש על פיה תכנית לימודים בית-ספרית, ולהתאים את שיטות ההוראה, שיטות ההערכה ואת הזדמנויות הלמידה לסיטואציה הבית-ספרית. בבסיס דרישה זו עומדת הדרישה לאפשר לבית הספר להיות יחידה עצמאית שהינה בראש וראשונה אחראית כלפי תלמידיה.

בהסתמך על :

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Mashov/Mahu/mavo.htm

Solving educational problems

על סמך התיאוריה המערכתית של הבלוק והוברמן (Havelock & Huberman)שייכת לגישה הפונקציונאלית.

לדעתם, מערכת חברתית היא כמו מערכת אורגאנית אשר חלקיה מתפקדים כמו גוף ביולוגי-אורגאני. כל חלק במערכת ממלא תפקיד (פונקציה) חיוני בתפעול כל הגוף. פגיעה בחלק כלשהו משבשת את תפקודה של כל המערכת. הבלוק והוברמן הבחינו בין שינוי לעומת חידוש וכן הבחינו בין מערכת, תת-מערכת ומערכת-על.
כלמור מדובר באופן בו אנו מגדירים את איש החינוך, את מטרות החינוך המשתנות ואת הציפיות ממערכת זו. לכן אני בעד הדעה של הבלוק והוברמן שמנו שבעה מקורות מרכזים שגורמים לשינויים במערכת ( שכבר הזכרתי אותם ברשמה אחרת).

לכן מערכות מחדשות מאוד פתוחות ולא שלמות, קשה להן להגיע לאיזון. זאת הסיבה שהמערכות גם פגיעות ורגישות לכל שינוי סוציו-אקולוגי.
המערכות שואפות להגיע למצב של שלמות והרמוניה (מצב של איזון). הכנסת שינוי כלשהו למערכות מזעזעת אותן ומשבשת את פעילותן הסדירה.
ישנם שינויים שמצליחים לשפר, לשכלל ולהביא את המערכות לשלמות רבה יותר, אך לעומתם ישנם שינויים שמזעזעים אותן, לעיתים פותרים בעיות שמתעוררות, אך יוצרים בעיות חדשות.
מאחר שכל מערכת נמצאת בתהליכי התפתחות מתמידים, מתרחשים בה שינויים בלתי פוסקים, כשחלקם מכוון ומתוכנן וחלקם מתבצע באופן בלתי מכוון.
המערכות יכולות אפילו להיהרס כאשר הן מאבדות כמה מהאלמנטים שלהן או כאשר אלמנטים חדשים פולשים אליהן. תחילה מערכות אלה נראות כ"מאמץ חדש ומשמעותי", אך כיוון שהן קמות במהירות ובאופן דרמטי, הן לעיתים קרובות מעוררות תקוות ופחדים בקרב אלה שעשויים להיות מושפעים מהן. התקוות במערכות אלה יכולות לפוג מוקדם מדי – דבר שימנע תמיכה בהן – תמיכה שהכרחית עד אשר המערכות יתחילו להניב פירות.
כתוצאה מהשבירות של תהליך החידוש במערכת, חשוב מאוד לדעת כיצד המערכת פועלת בסביבת עבודה שונה.
ישנן כל כך הרבה דרכים שבהן הפרויקט החדשני יכול להיכשל, שרק על-ידי תכנון מומחה וזהיר של התהליך החידושי עצמו, יכול המחדש להיות בטוח בהצלחת הקמת מערכת פעילה ואחזקתה.

רפלקציה :
בתקופות קודמות כאשר השינוי בחברה הסובבת את האדם היה בלתי מורגש, יכול היה האדם להיות בלתי מודע לגורם זה, במשך חייו של האדם קצב חייו היה עשוי להשתנות אך במעט הקביעות בחיי האדם היתה שאיפת המופת ומשאת הנפש.
בתחום החינוך הקבילה בעבר איטיות השינויים בו, לאיטיות התמורות בכל יתר המישורים של החיים החברתיים. השינויים במידה שהתחוללו, נתחוללו על-פי יוזמתם ומאבקיהם של רפורמטורים שביקשו לשנות את פני החברה, את מוסדותיה ואת דרך חינוכה. כל חידוש בשדה החינוך היה צריך לשבור הרגלים שהוחדרו לתוכו, והיה כרוך במהפיכה. תמורה בחינוך כתהליך לגיטימי הכרוך מעצם טבעו של החינוך, לא הוכרה.וכמו תחומים אחרים שעברו מהפכה כך גם החינוך חייב היה לעבור מהפכה.השינוי שחל בדורות האחרונים בקצב ההתפתחויות במדע, בטכנולוגיה וביחסים החברתיים השפיע אף על החינוך.כאשר דנים בתהליך שינוי בביה"ס ניתן לשאול שאלות רבות, כמו:
מה הקשר בין תרבות של בית הספר והשינוי בו?
כיצד משפיעה הכשרתו של המורה והשתלמותו על תהליך השינויים?
מהם הגישה המערכתית המתאימה לשינוי בבית-הספר? ועוד רבות אחרות.

לפי דעתי כדי שיתרחש שינוי במערכת החינוך לא צריך עוד כסף אלא צריך אנשי חינוך המוכנים להיות גמישים בחשיבה, להכיר בעובדה שאנו חיים בעולם משתנה , לשכלל ולהביא את המערכת לשלמות רבה יותר ו לדעת כיצד המערכת פועלת בסביבת עבודה שונה.
ולא לשכוח שמדברים על מעמד המורה ושכרו הנמוך, על התנאים הבלתי אפשריים לקיום למידה משמעותית, על המשמעת הרופפת בבתי הספר, על השיעור הנמוך של הזכאים לתעודת בגרות משמעותית, על חוסר הרגלי למידה, על הרמה נמוכה של אנשי הצוות החינוכי ועוד. עם זאת, ידוע שנעשים ניסיונות רבים לשיפור המצב: מוזרמים כספים רבים, הוקמו ועדות אין ספור ונכתבו תוכניות רבות. כדי שכל המשאבים הללו לא ימשיכו לרדת לטמיון ראוי להבין את שורש הבעיה הטמון בתפיסה.

מה זאת למידה ??

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" של דר' נטע נוצר, עסקנו בשיעור הראשון במה זאת למידה ? דרך מודלים קלסיים .

בואו נעשה את זה פשוט, כי זה פשוט, בעצם.

המודל 1 : גישת הגשטלטGestalt - תבנית, גרמניה 1912
עוסקת ב: זיכרון, למידה, פתרון בעיות


מדול 2 : הגישה הפסיכואנליטית – זיגמונד פרויד,צ'כיה - אוסטריה, 1856- 1939
עוסקת ב : תת-מודע כגורם למידה.


מודל 3 : בנדורה - BANDURA תאוריית הלמידה החברתית ממחצית השנייה של המאה ה-20 .
עוסקת ב : 3 מרכיבים באישיות: אדם - סביבה - התנהגות , כאשר האדם לומד בתצפית בהתנהגויות ותוצאותיהן (שכר ועונש).
http://www.youtube.com/watch?v=SW9I7X9Wmqo

מדול 4 : ויגודצקי למידה תרבותית :
התעסקה ב : התרבות ותרומתה להתפתחות האדם.


אתר המסכם את התיאוריות :
http://www.funderstanding.com/content/about-learning

כן, זה אפשרי !!!

הנה יואב זילכה עם מסר חשוב מאוד לחיים שלי ואולי גם לחיים שלכם : אף פעם אל תקשיבו לאנשים שאומרים לכם שאתם לא יכולים להיות, לעשות או להשיג משהו. כולל סיפור אמיתי מעורר השראה...יואב זילכה, מנטור.




הדברים מגיעים בדיוק בזמן, חיזק אותי וחימם לי את הלב בכך שהזכרת להקשיב לו והוא תמיד מתחמם ושמח להזכיר לי מה באמת חשוב לי ומה אני רוצה להגשים כשאני נזכרת להקשיב לו.

חנוך לנער על פי דרכו

אני חושבת שכל עולם המבוגרים הכולל את ההורים, המורים, המנהלים ,ומערכת החינוך בכללותה ,המאוכלסת כמובן במבוגרים ובוגרים ,עשתה היפוך תפקידים עם הילדים.הילדים הושמו על ידי המבוגרים על כן המיועד לאל נערץ, וכל המבוגרים רוקדים לצלילי חלילו של האל הזה ללא הרף.האל יכול להפעילם ללא הפסקה, ללא מנוחה,וללא צורך.
לאל יש את כל הזכויות הנפלאות ביותר, ואין לו אפילו חובה אחת מלבד לעמוד על הכן שלו ולראות איך כולם רוקדים לפי צלילי חלילו.
כיוון שהאל -ילד רואה שהוא כל כך חזק ובעל זכויות הוא נעשה מיום ליום חצוף, גס,חסר התחשבות, חסר הכרת תודה ותובעני יותר ויותר, ודרישותיו נאמרות בטון מצווה ובאגרסיביות .הוא בסך הכל צודק ,ואי אפשר להאשים אותו במצב שנוצר.הרי הוא למד לדעת מיום היוולדו שהמבוגרים אינם אלא עדת טיפשים, חלשים,ושניתן בקלות לעשות מהם חוכא ואיטלולא. אבל, מה לעשות ואפילו המדע יודע זאת בוודאות היום, שמוחו של האדם, כמו גם גופו, אינם בשלים ומפותחים למקסימום של יכולותיהם עד גיל 18.
דבר אחד עדיין לא הרשו המבוגרים הטפשים לילדים הלא בשלים - והוא להצביע לכנסת ולנהל גם את המדינה או להיבחר לראשות הממשלה ולהנהיג אותם בטוב וברע.זה המצב ,ולכן הגענו עד הלום!אז הדוגמה מבהירה בעצם, לאיזה מצב אבסורדי הגענו ,וממחישה איך ניתן וצריך לתקן את המצב.ראשית כל על משרד החינוך והמבוגרים כולם להכיר בטעות הפטאלית ולשנות כיוון ב -180 מעלות.
את מגילת זכויות הילד יש לבטל מיד.
חובת המשרד להנהיג מחדש גבולות ברורים כלפי ציבור הילדים שיכללו סנקציות ועונשים על התנהגות פראית, הפרעות, חוצפה, אלימות,וונדליזם, איחורים, הברזות והתייחסות למורים ולמנהלים בזלזול והתגרות. לא מדובר בעונשים גופניים כי אם בהוצאה מן הכיתה( ובהמשך מבית הספר במידה והבעיה אינה מגיעה לפתרון לטובת רוב התלמידים)של ילדים שמפריעים ללמד ,והחזרת המצב בו קיימת הרתעה ברורה וחדה כלפי כל הילדים (והוריהם), כך שמורה לא יצטרך לבזבז יותר את רוב הזמן שמיועד לשיעור, בעיקר על בעיות התנהגות חמורות, כיוון שאינו יכול להעניש ,ואף אחד לא מקשיב.היום בישראל בכיתות אין סדר, אין שקט , אין הכנת שיעורים מסודרת ,אין העברת חומר לימוד. רוב הזמן מתבזבז על צעקות כגון:שקט, שב, הוצא את המסטיק, סגור את הפלאפון ועוד ועוד.רעש אימים בכיתות, במסדרונות, ושום פעילות לא מתקיימת כסידרה. הכל בישראל זה כאילו. ישראבלוף.
איך אפשר ללמוד וללמד ברעש מהומה כזה? מי יכול להוציא מילה?
אז לפי דעתי יש להחזיר את העונשים והסנקציות.כאשר משרד החינוך יעשה זאת, תתגלה לו הטעות הפטאלית השניה שהוא עשה והיא ביטול האפשרות למיין תלמידים שונים, כנדרש ,על פי רמתם ויכולותיהם ,ועל פי הצרכים שלהם.

מה דעתכם ??

הסתמכתי על :
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1603

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=19925&omm=0

הרגשה נפלאה

אישית אני מרגישה הרגשה נפלאה עם מחברת הכתיבה שלהי.

החוויה שהייתה לי בכתיבה עד עכשיו היא שהכתוב מוליך אותי, ולא להפך. פעמים רבות הופתעתי מהנתיב ומנקודת הסיום.

הכתיבה בבלוג אפשרה לי העמקה משמעותית בתכנים הקשורים ללמידה מתוקשבת, עברתי תהליך מאתגר , מקדם ומלמד במהלך 3 הסמסטרים .

ומה שכתבת משקף עד עכשיו כתיבה ארוך טווח, מראה את ההתקדמות האישית שלי .

גיל ההתבגרות

קשה להיות מתבגר , קשה להיות הורה של מתבגר , ובעיקר בימינו . עבודה זו עומדת בסתירה גמורה לאופן שבו מוצגים בני הנוער בסרטים . בפרסומות ובסדרת הטלוויזיה , שם - כך נדמה , האושר נמצא .
מסר זה מבלבל ומסתכלים רבים , החשים שרק הם מפספסים את הגיל הכי יפה בחיים .

במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" ע"י ד"ר שאפיק מסאלחה למדנו על גיל ההתבגרות .

- תקופת ההתבגרות הינה ארוכה, ומתחילה מגיל 12 שנים. ומחולקת לשלושה תת-שלבים: מוקדמת (גיבוש זהות), תיכונה (ביקורת על החברה), מאוחרת (התנסות בחיי מין).
- קיימים הבדלים בינאישיים גדולים בהתפתחות מאפייני המין המשניים (הקול של הבן הציצי של הבנות), וקיימים הבדלים בין בנים ובנות. הבדלי המין המשניים מופיעים בשלב הראשון.

מה מאפיין מתבגרים?
למתבגרים קורים מס' דברים:
- עפ"י פיאז'ה יש להם חשיבה מופשטת
- לפי קוהלברג הם נמצאים בשלב הפוסט קונבנציונאלי.

ההתפתחות הקוגניטיבית שחלה בגיל ההתבגרות מתבטאת ב- הם מסוגלים לחשיבה מופשטת (כמו המשותף חירות לצדק) וחשיבה מורכבת בניגוד לשלבים הקודמים הם מסוגלים להעלות השערות, לבדוק אותם לאושש או לדחות, יש להם פיתרון שיטתי לבעיות. הם מסוגלים לשפוט את היתרונות והחסרונות של כל אופציה.זוהי חשיבה מורכבת, והורים שאין להם חשיבה מורכבת יש להם בעיות עם ילדיהם המתבגרים.

בגיל ההתבגרות הפלסטיות, הגמישות של המוח יורדת – PLASTICITY – אזור מסוים יכול למלא את תפקידו של אזור אחר. יש גמישות.דוגמא לפלסטיות של המוח: ילד עד גיל 3 יכול לפתח שתי שפות אם עם המבטא ובגיל ההתבגרות הוא לא יכול, אין את הגמישות הזו, וגם מי שנפגע כמתבגר במוח יתקשה לפצות. הפלסטיות של המוח, הגמישות מתאפשרת כשיש הרבה מעברים, קישורים בין תאי עצב, אבל בגיל ההתבגרות אין פלסטיות של המוח , משום שבגיל זה יש ירידה בקשרים בין תאי העצב במוח . (יש אומנם ירידה בפלסטיות, אך יש עליה בתפקוד המוח).

אולי יש קשר בין העקשנות והמרדנות של המתבגרים לירידה בפלסטיות של המוח.
- דבר נוסף שמוצאים אצל מתבגרים זו שינה עמוקה.
- בגיל ההתבגרות מגבשים זהות – המתבגרים מנסים לפתח את זהותם, מנסים לפתח עמדות משלהם, מי אני?, כמה אני שווה? מה דרכי בהמשך? לכן לעיתים יש התנגשות עם ההורים. כמחנכים עלינו להבין שהם מורדים, מתעקשים על עמדתם וכו' משום שהם מנסים ליצור זהות משל עצמם והם לא סתם מתנגדים. בגיל זה הם גם מגבשים את הזהות המינית- עד כמה אני מושך?

אם כן שתי סיבות עיקריות לעקשנות, למרדנות של מתבגרים: חוסר פלסטיות של המוח וגיבוש הזהות.

שינוי במערכת החינוך לא צריך כסף

בשנים האחרונות אנו עדים לעיסוק יתר באכזבה ממצב מערכת החינוך. מדברים על מעמד המורה ושכרו הנמוך, על התנאים הבלתי אפשריים לקיום למידה משמעותית, על המשמעת הרופפת בבתי הספר, על השיעור הנמוך של הזכאים לתעודת בגרות משמעותית, על חוסר הרגלי למידה, על הרמה נמוכה של אנשי הצוות החינוכי ועוד. עם זאת, ידוע שנעשים ניסיונות רבים לשיפור המצב: מוזרמים כספים רבים, הוקמו ועדות אין ספור ונכתבו תוכניות רבות. כדי שכל המשאבים הללו לא ימשיכו לרדת לטמיון ראוי להבין את שורש הבעיה הטמון בתפיסה. מדובר באופן בו אנו מגדירים את איש החינוך, את מטרות החינוך המשתנות ואת הציפיות ממערכת זו.

לפי דעתי כדי שיתרחש שינוי במערכת החינוך לא צריך עוד כסף אלא צריך אנשי חינוך המוכנים להיות גמישים בחשיבה, להכיר בעובדה שאנו חיים בעולם משתנה .

ואני בעד הדעה של הבלוק והוברמן שמנו שבעה מקורות מרכזים שגורמים לשינויים במערכת.
במאמר :
Social Systems and Innovation Systems - R.C. Havelock & A.M. Huberman

שבעת המקורות הגורמים לשינויים במערכת:

1. שינוי שנגרם כתוצאה מתשומות חדשות – אנשים חדשים, מידע או פעולה, שבאים מחוץ לגבולות של המערכת ותמיד יציבו איום שיהרוס את שיווי המשקל של המערכת. מישהו שבא מבחוץ נראה כפולש והורס, לכן מערכות שמרניות מנסות לבנות מחסומים נגד חדירה מבחוץ. גישה כזו מגנה – מתגוננת – והיא תמיד, לפחות בחלקה, צודקת משום שתמיד יש משהו לא צפוי ולכן השינוי מסוכן בכל תשומה חדשה. יותר מכך, יש זמנים בהתפתחות הלאומית כאשר התעסקות בתהליכים פנימיים היא דבר חיובי.
2. שינוי שנגרם כתוצאה מכשלונות מתמשכים להשגת שיווי משקל פנימי – זהו בעיקרו תהליך שינוי המערכת כולה.
3. התפתחות המערכת – שינוי שקשור להשלמת המערכת ותלוי בבירור בשינויים יסודיים בתהליך ובתצוגה מקדימה של המערכת כמכלול. שינויים בסיסיים בתהליך ובמבנה המערכת כולה.
4. ניוון המערכת – שינוי שכולל שחיקה, בלאי, או התפרקות של מרכיבי המערכת כיחידה אחת. עזיבה או מוות של אנשי מפתח חיוניים יכול להיות אחת הסיבות הנפוצות להתפוררות מערכת. ביטויי ההתפוררות והאמצעים שננקטו כדי למנוע אותה הם סוגים חשובים של תהליכי שינוי. מלחמות אזרחים שייכות לקטגוריה זו.
5. ירידת תפוקות – שחרור אנשים או יצוא של חומרים יוצר בתוך המערכת חוסר איזון נוסף, שצריך לטפל בו בצורה כלשהי – או על-ידי התחדשות מבפנים או על-ידי יבוא. דוגמה לכך היא ניצול של מדינות זרות או משאבי המינרלים של מדינות מתפתחות. חשיבות לא פחותה יש ל"בריחת מוחות" על-ידי משיכת כוח-אדם מקצועי ובעל רמה גבוהה למשרות שבצדן יש תשלום גבוה במדינות מפותחות.
6. מיזוג עם מערכות אחרות – כאשר המערכת מתמזגת עם מערכת אחרת, כל הסוגים של תת-המערכות מונחים באי-סדר וחייבים לחפש אחר מצב חדש של איזון אשר מערב הרבה אלמנטים חדשים, שכמה מהם אינם מתאימים. איחוד יכול להיות טראומטי כמעט באותה מידה כמו מלחמת אזרחים עבור האנשים שמעורבים בדבר.
7. חידוש – סוג מיוחד של שינוי שיכול לכלול את כל אחד מן המקורות הרשומים למעלה. מאמץ משמעותי לשנות מערכת או ליצור מערכת חדשה. הכי טוב להגדירו כ"מאמץ מכוון לקראת שינוי משמעותי של המערכת".

משטרים אוטוריטריים !!

במסגרת הקורס "שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינ" בקשה ממנו ד"ר טל חגית לבחור נושא שמעניין אתנו וקשור למה שלמדנו במהלך הקורס לעבודה המסכמת , עלתה במחשבתי הרבה מחשבות ומהם " משטרים וטוריטאריים " .

בכלל כלכלת העולם היום מבוססת ברובה המכריע על קידמה ותיעוש תוך כדי שיפורים טכנולוגיים מתמידים. תהליכי הגלובליזציה המתרחשים בעולם מזה כעשור וחצי ותפסו תאוצה ב 5-6 שנים האחרונות נשענים ברובם על התפתחות רשת האינטרנט העולמית. מאז נכנס האינטרנט לתודעת העולם, או ליתר דיוק מאז 1983, כאשר הפכה הרשת להיות בתצורה כפי שאנו מכירים אותה היום, תפס האינטרנט מקום מאוד מרכזי בחיינו והפך להיות כלי חשוב ומרכזי לא רק בתחום הכלכלה אלה גם בתחום חופש הדיבור והבעת דעה פוליטית וציבורית (Silenced, 2003).
בפעם הראשונה למעשה ניתנת לאזרחים האפשרות להביע דעתם באופן פומבי על ידי פורומים או אפילו הקמת אתרים- דבר שנמנע מהם בתקשורת המסורתית, שם קיבלו הכול כמובן אליו.
עשרות אם לא מאות מחקרים נעשו בעניין הזה כדי לבדוק באמת עד כמה חיוני האינטרנט לאורך חיינו והאם ואיך היינו מסתדרים בלעדיו. מקצת המחקרים עסקו בפן הציבורי (גופים ממשלתיים), מקצתם עסקו בפן הפרטי, אך רוב המחקרים עסקו בפן אולי המעניין ביותר, הפן העסקי מסחרי- וכיצד השפיע עליו האינטרנט. אז האינטרנט חשוב, מרכזי ואף חיוני מאוד לשיפור איכות החיים של אזרחי מדינות בכל העולם וכנראה גם להתקדמות הכלכלה המקומית והעולמית.
עם זאת, מחקרים מצאו שיש ממשלות רבות שמשקיעות מאמצים בלתי מבוטלים כדי לצנזר ואף לחסום לחלוטין את רשת האינטרנט במדינתם ומסכנות את מעמדו כמדיום חופשי, תוך שימוש בו לאינטרסים לאומיים ופוליטיים של ממשלות אלו (RWB, 2004).

אם כך הדברים ובהנחה שכל ממשלה רוצה לנהל כלכלה מצליחה ולקדם את עמה, עולות השאלות הבאות, אותן נרצה לחקור:
1. מדוע עדיין יש מדינות עם אחוזי שימוש נמוכים ברשת האינטרנט?
2. מדוע האינטרנט אינו חופשי לכל החפץ בדבר בהרבה מדינות בעולם?
3. מהו כיוון המגמה של צנזורה באינטרנט? האם זו תעלם או שמה תתגבר?

מה זה ממשק ??!!

במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" גרם לי להבין לעומקו שממשק משתמש הוא "המקום" הראשון בו נפגשים האדם והמחשב , הממשק הוא 'המקום' הראשון בו נפגש האדם עם מערכת כלשהי .

התפיסה המסורתית הגדירה ממשק משתמש כחומרה ותוכנה שדרכם אדם מתקשר עם המחשב. התפתחויות טכנולוגיות מחד, והתפתחויות חברתיות מאידך כמו צמיחת האינטרנט הביאו לשינוי תפיסה זו, וכיום עיצוב ממשק המשתמש אינו רק סידור יעיל של הכפתורים או צבעי המסך, אלא עיצוב חוויה כוללת עבור המשתמש. המושג כולל בתוכו אספקטים קוגניטיביים ארגונומיים וחווייתם גם יחד.

מטרתו המרכזית של ממשק המשתמש לדעתי מההרצאה של גלית צדוק היא לגרום לחוויות שימוש/תפעול/משחק חיובית, ולמנוע עיכוב בביצוע תוך כדי התעסקות בשאלות:
*איפה אני?
*מה אני עושה פה?
*מה אני יכול לעשות עם המערכת?
*איך אני עושה?
*מה הכפתור הזה מסמל ועוד...

בהסתמך על המאמר שקראתי במסגרת הקורס:
(Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002

העקרונות לעיצוב והדרכה לאימוץ למידה במולטימדיה עליהם התבססנו במהלך פיתוח הממשק הם:
1. עקרון הייצוג המרובה טוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד, בהם התלמיד מבין יותר לעומק הם אלה שמספקות מילים ותמונות ולא רק מילים. באינטראקציה שלנו אנו משלבות תמונות ומלל . הכלי עזרה ניתן במלל והתמונות מחזקות את הבחירה בפעולה הנכונה.

2. עקרון הרצף הוא שעדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד כאשר נותנים הסבר במולטימדיה , בהם תלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים ותמונות מוצגות בו זמנית מאשר באופן עוקב. באינטראקציה שיצרנו בכל משחק מוצגת התמונה יחד עם ההוראה במסך מלמעלה .

3. עקרון הבהירות הוא שהסברי מולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים חיצוניות וצלילים, בהם התלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים לא נחוצות וצלילים מבוטלים. באינטראקציה שיצרנו נמנענו מלהשתמש בצלילים חיצוניים, כדי לא להסב את תשומת לב הלומד מהעיקר.

4. עקרון העודף הוא שעדיף להציג אנימציות ותיאורים מאשר אנימציות, תיאורים וטקסט על המסך, בהם תלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים מוצגות בסיפור יותר מאשר סיפור וטקסט על מסך. באינטראקציה שיצרנו כדי למנוע עומס ועודף על המסך חלון העזרה וההוראה לתלמיד יופיע באותו מסך ככפתור ורק לאחר שהתלמיד יקרא אותו הוא יוכל לסגור אותו.

התיאוריה של קולברג

במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" , אנו עוסקים בנושא התיאוריה של קולברג (שלבי ההתפתחות המוסרית) ורציתי לשתף אתכם בניסוי שעשינו בזוגות .

בהתחלה בואו אספיר לכם מה למדנו על לורנס קוהלברג ועל התיאוריה שלו בקצור במסגרת הקורס : הוא בא אחרי פיאז'ה הוא חיי בשנות התשעים, ביצע את המחקרים שלו בארצות הברית, התחום שעבד בו הוא " השיפוט המוסרי ", ו"התפתחות מוסרית": איך ומתי רוכש כללי המוסר? מה נכון ולא נכון, מותר ולא מותר ולמה? התיאוריה של קוהלברג התבססה על התיאוריה של פיאז'ה , ומשם פתח את התחום הייחודי שלו בעניין המוסרי. וקיבל מפיאז'ה את עניין ההבשלה שגם בהתפתחות המוסרית קשור בעניין של הבשלה. שהם עוברים משלב לשלב לפי הגיל שלהם ולא לפי הלמידה, ולא כל האנשים מגיעים לשלב האחרון, יש אנשים שיישארו תקועים בשלבים מוקדמים.
הוא נתן לגילאים שונים ולקבוצות גדולות של ילדים מצבים שיש להם דילמות מוסרית, והילד היה צריך לשפוט מה הוא חושב, ולפי התגובות של הילדים הוא קבע באיזה שלב הם נמצאים.

יש 3 שלבים/ רמות, ובכל רמה 2 חלקים (בסך הכול 6 שלבים) :

רמה ראשונה: לפני הקונבנציונלי - 0 עד 6-7 שנים : הילד שופט את הדילמה במונחים של חיזוק ועונש, ז"א מה שקובע אם הדבר נכון או לא נכון זה האם מקבלים על זה עונש או פרס.

רמה שנייה: הקונבנציונלי - 7 עד 13 שנים: השיפוט מה זה מוסרי ולא מוסרי, משוער על פי הנורמות החברתיות, השיפוט נכון/ לא נכון, מותר/ לא מותר, זה תלוי בשכר או העונש שהוא יקבל על השיפוט.
כלומר במונחים של המוקבלות החברתית" האם האנשים יהיו שמחים ממך או יכעסו עליך.

רמה שלישית: אחרי הקונבנציונלי - 13 ומעלה : הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמאיים ולא בערכים של החברה, ז"א יש את הערכים שלו שיכולה להיות בהם ביקורת, וגם עקרונות שלא תואמים לחברה .

והגיענו עכשיו ל הדילמה הכי מפורסמת של קוהלברג והיא :

אשתו של יוסף הייתה חולה.הרופאים אמרו לה שיש רק תרופה אחת שיכולה להציל את החיים שלה ושהתרופה הזו נמצאת בבית מרקחת מסוים.יוסף פנה לבית מרקחת כדי להשיג את התרופה,אולם התברר שהתרופה עולה 1000 שקל ובכיס שלו יש רק 500 שקל.הוא התחנן בפני הרוקח לתת לו את התרופה והתחייב בפניו שהוא ישלם את שאר הכסף כשיהיה לו,אולם הרוקח סירב לתת לו את התרופה.תוך כדי דיבור, הרוקח נכנס פנימה והשאיר את התרופה על השולחן.יוסף לא היסס וגנב את התרופה.

הנה הניסוי שבצעתי : סיפרנו את הסיפור לאישה בוגרת בת 54, וללא היסוס היא ענתה שהיא הייתה מתנהגת כמו יוסף כי הוא חייב לגנוב את התרופה כי אשתו הייתה צריכה לקחת את התרופה מיד. בנוסף היא המשיכה ואמרה שאם היא הייתה במקום יוסף היא הייתה חוזרת לבית מרקחת עם שאר הכסף ומתוודה בפני הרוקח שהיא גנבה את התרופה כי היא הייתה חייבת לעשות זאת.

וההסבר שלנו היה שתשובת האישה מצביעה על כך שהיא נמצאת ברמה השלישית – רמת מוסר העל קונבנציונלית בשלב העיקרון מוסרי, השלב הגבוה ביותר בסולם ההתפתחות המוסרית, שבו המצפון האישי של הפרט תופס מקום מרכזי. האישה חשבה במונחים של ערכים עצמאיים, ולא לפי הערכים של החברה, כי לפי ערכי החברה ולפי חוק אסור לגנוב. וזה מנוגד לדעותיה ואמנותיה כי יש מקרים שבהם אין ברירה אלא לגנוב כמו בדוגמה שגניבה התרחשה במטרה להציל חיים של בן אדם קרוב ויקר, אפילו אם זה בניגוד לערכי החברה.

מדוע נוצר פער זה?

"פער דיגיטאלי" ההולך וגדל בין שכבות חלשות לשכבות מבוססות בתוך המדינה ובין ישראל והמקומות המתקדמות בארצות העולם.
כאמור, זוהי בעיה לאומית ממדרגה ראשונה. והשאלה המרכזית : מדוע נוצר פער זה?
הסיבות הן רבות והעיקריות שבהן:
1. אי שוויון כלכלי והרעה בחלוקת ההכנסות.
2. ליקויים במערכת החינוך.
3. חוסר מודעת של הממסד לבעיה זו.
4. יכולת תקציבית ועדיפות בהקצאת תקציבי מדינה.

בזמנו, ניתן היה למנות בין הגורמים גם את חוסר הבנת הנושא ע"י הממשלה.
כיום, לשמחתי הממשלה מודעת לנושא זה ותומכת בו בדרכים שונות, אם על ידי תמיכה בפרויקטים חברתיים שמטרתם להגדיל את חדירת המחשבים והאינטרנט לאוכלוסייה כדוגמת :
פרויקט "מחשב לכל ילד", "חלון לעולם המחר", "תפוח" ועוד.
ואם ע"י פרויקטים ממשלתיים מסוג "להב"ה" "מרכבה", תוכניות שונות של משרד המסחר והתעשייה, תקציבי המדען, תמיכה באוניברסיטאות, תמיכה במערכת החינוך, ועוד.
ואולם, רמת התמיכה נמוכה מדי ופעולות להקטנת הפער נעשות לאט מידי וללא כל יד מכוונת מרכזית.

הפער הדיגיטלי

בשנים האחרונות הופיע מושג חדש בלקסיקון המושגים העולמי הידוע כ- "הפער הדיגיטאלי" או
“The Digital Gap”.
לפי דעתי ישנן כמה הגדרות למושג חדש זה התופס כיום מקום של כבוד במערכת התכנון האסטרטגי והכלכלי של כל מדינה בעולם.



לכן הפער הדיגיטלי הוא פועל יוצא של מהפכה שבעיצומה אנו נמצאים והיא "מהפכת המידע" . מהפכה זו הינה רק בראשיתה והיא חודרת בחשאי לרוב ללא סימנים חיצוניים תוך שהיא משפיעה על כל גורם בחיינו.
עיקרה של המהפכה, כפי שהוגדרה בספרו המצוין של ניקולאס נגרופנטי – (ראש מעבדות המחקר של M.I.T) "להיות דיגיטאלי", הוא בכך שאם בעבר המדינות העשירות היו אלו שהתברכו במשאבים טבעיים כמו מתכות, עצים, אנרגיה ולאחר מכן, ביכולות תעשייתית מרשימה – הרי כיום מאזן העושר נוטה לאותן מדינות היודעות ליצור מידע, לעבד אותו, לאחסן אותו ולמכור אותו.
במקום מוצרים הבנויים ממולקולות המשונעות באוניות או במטוסים – משנעים כיום מידע בכמויות עצומות בסיבים אופטיים, ברשתות קשר אלחוטיות, רשתות טלפוניות, ועוד.
החברות העשירות ביותר בעולם הינן חברות העוסקות בתוכנה, במחשבים וביצירת ידע ודרכים לעיבודו ואחסונו ולאו דווקא מדינות המוכרות נפט, פחם, עץ, או מוצרים אחרים ברי קיימא.
המדינות המתקדמות ביותר בעולם, הן אלה שיודעות לאמץ במהירות את טכנולוגית המידע (IT) ולהשתמש בה בצורה מושכלת – בכל תחום ותחום במסחר, בבנקאות, בתעשייה, בחינוך, ברפואה, בחקלאות, וכמובן בתחום הצבאי והביטחוני.

כאמור, הערך המוסף של תעשיות המידע – מבוסס בעיקר על ידע ואינטליגנציה של עובדים איכותיים ולא על חומרי גלם או אנרגיה.
על מנת להמחיש כיצד ניתן לנצל מהפכה זו לטובתנו, אביא את הדוגמא הבאה:
אם בישראל עובד בתעשייה קונבנציונאלית מגיע לתפוקה של כ – 25,000$ בשנה, הרי עובד בתעשיית ידע יכול להגיע לתפוקות של 200 אלף עד למיליון דולר לשנה לראש, (בתעשיית מיקרו אלקטרוניקה).

מה הגורמים המעורבים בחדשנות?

1- בעלי תפקידים פנימיים בביה"ס: מנהל, רכז תקשוב, מורים מובילים, צוות מורי ביה"ס.
2- בעלי תפקידים חוץ בית-ספריים: משרד החינוך, רשויות מקומיות, הורים, מורה-מומחה, גוף מתערב .
3- ארגון הלמידה: יחידות ההוראה וחלוקת התלמידים .
4- אקלים ארגוני: חזון ומטרות תקשוב, היקף הפצת החדשנות, היסטוריה חדשנית .
5- הכשרה ופיתוח צוות: תכני ההכשרה, מקור ההכשרה .
6- תשתיות: מחשבים וציוד היקפי, תמיכה תכנית ותקצוב החדשנות .
7- מדיניות תקשוב: לאומית ואזורית/מקומית .

לפי כך קיים גורמים רבים מעורבים בחדשנות, אולם לא כולם באותה עוצמה והגורמים בעלי העוצמה הגבוהה מפוזרים על-פני מספר קטגוריות , אפשר לומר באופן כללי, גורמי פנים משפיעים יותר מגורמי חוץ .
למשל :
בישראל נמצא שהרשות המקומית והגוף המתערב הם גורמים בעלי עוצמה גבוהה ביישום החדשנות שבכל בית ספר רכז המחשבים הוא גורם מרכזי בהפצת החדשנות, אך אינו בהכרח מוביל את החדשנות .
לפי דעתי התקשוב מצליח כאשר המדיניות הלאומית מספקת תשתיות, תמיכה טכנית והכשרת מורים, והמדיניות הבית ספרית מספקת חזון כולל לתפקיד התקשוב בבית הספר .

Global Education as School Reform

במסגרת הקורס של דר' מישר טל התבקשנו לתרגם מאמר של ואקס 2003 ,"כיצד הגלובליזציה משנה באופן מהותי את הממסד החינוכי באמריקה " ולהביע את דעתנו עליו.
אבל אני נתקעתי במאמר אחר כאשר הייתי מחפשת בקוגל המאמר של ואקס , והכותרת של המאמר מגרה ומעודדת לקרא אותו בנוגע לתחום שלנו בלימודים והנה אני מציעה לכם לקרוא אותו .

המאמר של נייפ (Kneip): (עמ' 103-104)

W.M.Kneip - Global Education as school Reform

נייפ (Kneip) כותב במאמרו על תכנית לימודים גלובלית המתאימה את עצמה לצורכי החברה המודרנית במאה העשרים ואחת.
לדעתו, אנו חייבים לחנך את התלמידים של היום בשביל עולם המחר – עולם שבתוכו כל האומות יהיו בקשר יותר ויותר קרוב.
כל הדיבורים על הרפורמות בחינוך מתעסקים מעט במהות העולם שאליו בתי-הספר מכינים את התלמידים.
נייפ מציג שני סוגים של רפורמיסטיים (מחדשים) – מסורתיים ומבניים.
המסורתיים – רוצים להחזיר את בית-הספר לקדמותו ולתת ללומד כמה שיותר שעות לימוד בכיתה.
לימוד שלושת ה-R: aRithemetic, wRiting, Reading – המסורתיים מבקשים להחזיר את בתי-הספר לדרך שהייתה נהוגה לפני השינויים המערכתיים – רוצים לחזור למקורות.
המסורתיים מאמינים, שהמערכות הישנות בבית-הספר זקוקות לשינוי. לדעתם, יש להתאים את אותן שיטות הוראה לחידושים של המאה העשרים. הם רוצים יותר שעות לימוד בבית-הספר, פחות מקצועות בחירה ויותר מקצועות חובה, יותר מבחנים ומבדקים, ורוצים גם להקשות את המעבר מכיתה לכיתה.
המסורתיים מאמינים שבעזרת תיקון וחינוך, בתי-הספר שנקטו במדיניות החינוך של העבר עדיין מתאימים להכנת התלמידים בעתיד.
המסורתיים טוענים, שהמורים בבתי-הספר לא מלמדים בצורה הנכונה את הנושאים שצריך ללמד.
ההנחיות בקשר לדרך הלימוד לא קשורות לעתיד, ואין להן ראייה לעתיד. המסורתיים דוגלים ביום לימודים ארוך ובהישגיות.
המבניים – מאמינים שצריך לערוך שינויים בסיסיים במבנה ובארגון של בית-הספר, ולהפוך את ההוראה לפרופסיה. הם לא רוצים לשנות את תכניות הלימודים, אלא חושבים שצריך שינויים במבנה בית-הספר – שינוי חלל הכיתות, שינוי הטקסטורה של הכיתה.
הם רוצים יותר מטרות, ורוצים להשיג דרישות חשובות לבתי-הספר – הם הולכים קדימה.
הן המסורתיים והן המבניים לא עסקו בשאלה המרכזית העוסקת בשינוי האמיתי של בית-הספר – מה צריכים בתי-הספר ללמד כדי להכין תלמידים להיות אזרחים בכפר הגלובלי של המאה העשרים ואחת.
לדעת נייפ, כדי לענות על השאלות העוסקות במהות החינוך, צריך לקחת בחשבון מציאות גלובלית, לאומית ואזורית.
בנוגע לשאלה: מה היום צריך ללמד בכפר גלובלי? משיב נייפ, שיש ללמד מערכות ולא מקצועות בודדים. חשוב ללמד כמה מערכות של נושאים שיתאימו לכל מקום, כמו למשל: היסטוריה עולמית / גלובלית.
תכנית לימודים גלובלית צריכה לכלול תכנים ונושאי לימוד כגון: היסטוריה כללית, מודעות למין האנושי והיכולת להתמודד עם הבעיות הגדולות של כל כדור הארץ.
נייפ מציין במאמרו ארבעה תחומים שאותם יש ללמד:
· חקר הערכים האנושיים – ערכים אוניברסליים המגדירים את המשמעות של האדם האנושי.
· חקר המערכות – מערכות פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות ואקולוגיות, שבהן אנו חיים.
· חקר סוגיות ובעיות גלובליות – כולל ענייני שלום וביטחון וסוגיות של זכויות האזרח.
· חקר ההיסטוריה הגלובלית – מתמקד בקשר בין תרבויות והתפתחות הערכים האנושיים.
נייפ כותב על למידה אינטר-דיסציפלינארית – לימוד מקצועות במערכות גלובליות, שנלמדות בכל העולם ובהן כל מדינה שמה את הדגש שלה. לטענתו, דרך המקצועות אנו מנסים להקנות ערכים אוניברסליים.

משחק - שרשרת המספרים

הנה סוף סוף החלטי מה הוא סוג האינטראקציה שבאמצעותה אפשר לממד את הנושא שלי – סדר הפעולות בחשבון - והיא משחק .

מטרות לימודיות של המשחק :
1- התלמידים ידעו כיצד יש להשתמש בחוקים עבור סדר הפעולות .
2- התלמידים יתרגלו את סדר פעולות חשבון ואת השימוש בסוגריים.

מושגים התלמידים ילמדו באמצעות המשחק : חשבון, סדר פעולות, כפל, חיבור, חיסור, חילוק , סוגרים.

והנה מבנה המשחק שעבדתי עליו אחרי הערות של גלית . והנה אני מעלה ההצעה מתוקנת בהתאם לנקודות שהעלתה גלית , שהערותיה עזרו לי מאוד ונתנו לי כיוון ברור וממוקד יותר .

- תאור המשחק :
כלי עזר :
היא באה להראות לתלמיד כיצד יש להשתמש בחוקים עבור סדר הפעולות .
לפני תחילת המשחק על השחקנים לצפות בהצגה ממוחשבת , השחקנים בהצגה הזאת הם פעולות החשבון עצמם שיציגו את עצמם וישחקו כל אחד תפקיד הפעולה שלו .
בהצגה יהיה דמות של ו הסוגריים .
זמן ההצגה : מקסימום 4-5 דקות .
הדילוג מתחיל ביניהם :
סוגריים - איך פותרים את התרגיל ??
חיבור - צריך לבצע החיבור בהתחלה .


כפל – לא מבצעים אותי בהתחלה כי אני יותר חזק ממך .
חיסור ו החילוק : אז מי מכם הוא הנכון .
הסוגרים : עלינו לבחור חוק כלשהו שמאפשר לנו לכתוב ביטוי ולהיות בטוחים שכל מי שקורא ואתו בדרך לה התכוונו .
לכן החוקים :
- פעולות בדרגה אחת: לפי הסדר משמאל לימין .

- פעולות בדרגות שונות: מבצעים בהתחלה כפל וחילוק לפי הסדר אחר כך חיסור וחבור גם לפי הסדר .

- ביטוים עם סוגריים : מבצעים בהתחלה הסוגרים ואחר כך לפי החוקים שלמעלה .

לאחר צפייה בסרטון ( כלי העזר)נתחיל במשחק .

שני שחקנים - הם יכולים לבחור גם במשחק נגד הברנש (המחשב משחק ברמתם) או נגד החד-עין (המחשב במיטבו, ברמה הטובה ביותר).

המשובים – הם רמזים שהם מקבלים מסייעים להם לשפר את כישוריהם בפתרון בעיות ומכוונים אותם לאסטרטגיות משחק או ביטויים חשבוניים שעדיין אינם נכללים במערך המהלכים שלהם.

חוקי המשחק – אסור לחזור על הפעולה פעמים וגם על המספרים , אפשר להשתמש בסוגרים והתשובה של התרגיל תהיה בכיוון השני של הדרך .

התנהלות המשחק (מהלך)-
המשחק הוא שני בין אדם שצרכים לעבור דרך במדבר בזמן קצר כדי לא למות מהצימאון . כל הדרך הוא שרשרת מספרים שכל שחקן בכיוון שלו צריך לפתור את התרגיל כדי שיצליח להמשיך את דרכו לכוון השני . מי שמסים את הדרך ומגיע קודם למים הוא המנצח .

המשחק בנוי מ 3 משחקים :

המשחק ברמות שונות – קל - בינוני – קשה (לפי השלבים) .

המשחק 1 - ברמה קלה .
הוראות - צריך לפתור התרגיל .

המשחק 2 – ברמה בינונית .
הוראות - צריך לסדר את הפעולות במקום המתאים , כדי שתצליח לעבור לכוון השני .

המשחק 3 – ברמה קשה .
שצריך על השחקן לשים את המספרים במקום הנכון ולסדר פעולות החשבון .

הגרפיים שייכללו במשחק :

ואשמח לקבל ממכם חברה נקודות לשיפור במידת הצורך .

סדר הפעולות והשימוש בסוגריים

נתנה לנו ד"ר רחל מינץ בקורס - עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות מטלה שהמטרה ממנה לערוך חשיבה לגבי סוג האינטראקציה המתאים ביותר להוראת נושא שאנחנו בוחרים אותו , וכן לגבי המרכיבים השונים של האינטראקציה.

הבעיה הראשונה אצלי במטלה הייתה לבחור נושא שיש בו קושי ידוע בהוראה ועיילו רוצה להתגבר באמצעות האינטראקציה .

אחרי שקראתי הרבה מאמרים בתחום שלי (מתמטיקה) בחרתי סדר הפעולות והשימוש בסוגריים כי רוב המחקרים לבדיקת פתרונות של תלמידים עולה שתלמידים עושים שגיאות רבות בסדר פעולות החשבון בתרגילים .

בין המיומנויות , אשר תלמידים חייבים לרכוש אותן , היא היכולת לפתור תרגילים המכילים שתיים-שלוש פעולות חשבון .
התלמידים לומדים 3 חוקים :
- ביטוים ללא סוגרים עם פעולות בדרגה אחת .
למשל :100 - 50 -25+25 , 70 :5X2
- ביטוי ללא סוגרים עם פעולות בדרגות שונות .
למשל : 32 +64 :16X2 , 100 - 60 :4 , 96- 24 + 12 :6
- ביטוים עם סוגריים .
למשל : 90- (36 +14) :10 , 60 : (20 -5) X2 ,3 X(20 +4)

אופי השגיאות של התלמידים הקשורות לסדר הפעולות :

רוב השגיאות בסדר הפעולות המכילות שתי פעולות בדרגה אחת בא לידי ביטוי בכך שהתלמידים מבצעים חיבור לפני חיסור וכפל לפני חילוק ללא קשר לסדר רישומם .
למשל :
1 2 3

78 - 24 + 12 : 6 = 52

1 2
80- 43 + 17 = 20

ובביטוים המכילים שלוש פעולות , תלמידים טועים יותר מאשר בביטויים בעלי שתי פעולות , שבהם יש צורך לבחור רק פעולה אחת (ראשונה) ויש אפשרות להשתמש בחוק מסיום אחד .
למשל בחישוב הביטוי :
90-48+12:6 יש יותר שגיאות מאשר בחישוב הביטוי : 80-43+17 .

זה בולט במיוחד בנוגע לתרגילים עם סוגריים . כל התלמידים מבצעים כפולה ראשונה את הפעולה שבסוגריים , ולכן בתרגילים בעלי שתי פעולות בלבד אין שגיאות בסדר פעילות . בניגוד לכך בתרגילים עם סוגרים בעלי שלוש פעולות שיש הרבה שגיאות , כי התלמידים מבצעים פעולות מעבר לסוגרים לפי סדר הרישום שלהן , משמאל לימין .
למשל :

3 1 2
44: (44-24)- 100

מזאת אפשר לראות שהסיבה לשגיאה הזו היא ניסוח לא מדיוק של החוק המתאים .

לכן לדעתי הידע שחשוב ללמד אותו באמצעות האינטראקציה הוא מדוע יש צורך בחוקים עבור סדר הפעולות? הפעולות הוא כמו הדקדוק של השפה . הוא מאפשר לנו לדעת כיצד המספרים והפעולות משתלבים ביחד .

לפי כך דרך האינטראקציה התלמיד ילמד כי הסיבה לחוקים של סדר הפעולות באה משמות המספרים .

לדוגמה :
במספר 350 : אנו אומרים " שלוש מאות וחמישים " , וכשמתרגמים זאת לשם המספר הכוונה ל:
3x 100 + 5 x 10
או לדוגמה 3x 70 + 3 x 30 + 5 x 10
בנוסף לכך ,
3x 70 + 3 x 30 + 5 x 10 = 3 x ( 70 + 30 ) + 5 x 10
וזה יכול להדגים את הצורך בסוגריים .

כל זה מאפשר לנו לכתוב ביטוי ולהיות בטוחים שכל מי שקורא אותו יבין אותו בדרך לה התכוונו . ולכן יש צורך בחוקים .

עכשיו פתרתי את הבעיה הראשונה ונפלתי בבעיה השנייה מה סוג האינטראקציה שיכול לשרת באופן הטוב ביותר את מטרות ההוראה שלי ??

HTML אינה שפת תכנות

במסגרת הקורס שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת התחלנו ללמוד שפה חדשה שאף פעם לא חשבתי שאלמד שפה כזו אבל יצא לי הרבה חומר מהרצאה הארשונה בנוסף לקראית מספר מאמרים ברשת על השפה הזו והנה בקיצור מה הבנתי :

"שפת סימון הייפרטקסט" - HyperText Markup Language - היא מערכת של תוויות מיוחדות שניתן להוסיף לטקסט על מנת לעצב אותו, להגדיר את משמעותו עבור הדפדפן, להוסיף לו תמונות, גרפיקה וכו'. בשפה זו עוצבו רובם המוחלט של דפי ה-"ווב" הקיימים כיום ברשת. HTML נוצרה בתחילת שנות התשעים והתבססה על שפה מוכרת בשם SGML - "שפת סימון תקנית כללית". התוספת המשמעותית ביותר, שהפכה את שפת הסימון הפשוטה לכלי הפופולרי ביותר באינטרנט כיום, הייתה אפשרות ההייפרטקסט - קישור בין מסמך אחד לאחר. היום הקונספט של קישורים ("לינקים") כבר כל כך שימושי ונחוץ, עד כי איננו יכולים לדמיין כיצד הרשת היתה נראית בלעדיו.
תקן HTML מאפשר לנו למעשה לקחת דף טקסט רגיל ולעצב אותו באמצעות תוויות. העיצוב יכול להתבצע בצורה ידנית - כתיבת התוויות בעורך טקסט רגיל - או בצורה גרפית, עם עורך בעל ממשק דומה ל-"מיקרוסופט וורד", שמייצר את התוויות בעצמו באופן אוטומטי. זה אמנם לא המקום ללמד את השפה, אך אציין כמה עקרונות על קצה המזלג. את התוויות מבדילים מטקסט רגיל ע"י זוויות - <> אשר ביניהן רשום שם התווית, עם פרמטרים נוספים לפי הצורך. לרוב התוויות יש חלק פותח וחלק סוגר, כאשר הסוגר מסומן בלוכסן - / בתוך הסוגריים לפני שם התווית.
משתמשים מתקדמים ובעלי ידע ב - HTML יכולים להעשיר את תוכן העמודים באתר שלהם על ידי הכנסת קוד HTML מיוחד לעורך (מומלץ להכניס קוד XHTML) - אם כי עבודה עם קוד אינה הכרחית במערכת.
הגרסה האחרונה של HTML היא גרסה 4.01 וזו גם הגרסה הסופית, כי שפה זו כבר נחשבת מיושנת ומתחילה לפנות את מקומה עבור תקנים חדשים יותר. כיום לא מומלץ לעצב אתרים חדשים ב-HTML, ועדיף, אפילו הכרחי, להשתמש בתקן XHTML החדש יותר, שעליו ידובר בהמשך.

תהליך המשולש בחינוך

חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:

גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית .

פרופ' עמי וולנסקיזה בא להציג במאמרו חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי שיהיה בו כדי להוסיף תמיכה למאמצים המתמשכים של בית הספר בניהול עצמי באלף החדש רב-האתגרים.
בית ספר בניהול עצמי הוא אחת המגמות הבין-לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך. תקוותנו היא שתאפשר לבתי ספר לעודד למידה מתמשכת ופיתוח של התלמידים, של הצוות ושל בתי הספר עצמם, תגדיל את מידת התמיכה של הורים וקהילה, תשפר את הטכנולוגיה בחינוך ובניהול ותענה על הצרכים והאתגרים בסביבה החינוכית, סביבה המאופיינת בקצב שינויים מהיר.
וכדי שיצליח בית ספר בניהול עצמי צריך לשינוי הפרדיגמה - מפרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים (CMI) (ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית) ואת התהליך המשולש (דהיינו, גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית) בחינוך.
תהליך המשולש בחינוך הינו :
א) גלובליזציה – בחינוך : היא צריכות לכלול את מרב הרלוונטיות הגלובלית, התמיכה, המשאבים האינטלקטואליים והיזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה .
ב) לוקליזציה - בחינוך : היא לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה.
ג) התאמה אישית - בחינוך : היא להביא לידי מרב המוטיבציה, היזמה, והיצירתיות של תלמידים ומורים - בחינוך, בהוראה ובלמידה דרך אמצעים שונים כגון יעדי למידה, שיטות ולוחות זמנים להתקדמות; לעודד תלמידים ומורים ללמוד למידה עצמאית ולהשיג הגשמה עצמית ויזמה עצמית; לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.
לכן לפי דעתי על משרד החינוך לגבש תוכנית לפני החלפת התכנית הקיימת, שכן ביטול מוקדם יגרור אחריו תלמידים שעלולים ליפול בין הכיסאות.

איך מגדירים משחק ??

בטלהיים (1980): "המשחק הוא השפה הסודית של הילד".([1]. Bettelheim B. (1980) A Good Enough Parent. Thames and Hudson, U.S.A. נלקח מתוך "גז, אפרת")
רוסו טוען כי המשחק משחרר את הפוטנציאל הטמון בילד (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)

ויטנגשטיין (1989): כל פעולה המתבצעת ברצינות ניתנת לביצוע גם בצורה מישחקית, על-ידי שינוי מסוים – המשחק הוא תופעה של חיקוי תוך שינוי. שינוי זה אינו בעיקרו שינוי התוכן, אלא - הכנסת התוכן למסגרת אחרת (כמו העברת מנגינה מסולם מוסיקלי אחד לסולם מוסיקלי אחר). (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)

נוי (1981) מגדירה את המשחק כ"פעילות הקיימת בזכות עצמה, מונעת על-ידי הרצון להנאה, ומוגבלת במקום ובזמן. הפעילות כוללת חיפוש אתגר נגד יריב או תפקיד, ונשלטת על-ידי ניצחון או הפסד. הפעילות המשחקית מלווה במתח או בהתרגשות. למרות שהפעילות נעשית תוך רצינות והשקעה מרביים, קיימת (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)

שפיר (1988) מגדיר את המשחק כ"מסגרת תפקודית, שבה מצב מסוים עדיף על פני מצב אחר, וזאת על-פי הסכמה בין המשתתפים"( שפיר, ח. לשחק ולחיות. הוצאת המחבר. נלקח מתוך "גז, אפרת".)

הויזינגה (1984) טוען כי התרבות האנושית מתפתחת "במעשה מישחק ובצורת מישחק". לדעתו, המשחק הוא שעשוע אך אינו מהווה היפוכה של הרצינות, משום שהפרט המשחק פועל ברצינות ובכובד ראש, לעיתים עד כדי מסירות ודבקות. (הויזינגה, י. (1984) האדם המשחק, על מקור התרבות במשחק. מוסד ביאליק. נלקח מתוך "גז, אפרת")

אני מגדירה את המשחק לפי הסרטון הנ"ל :

מאפייני סביבות הלמידה

טכנולוגיות המידע והתקשורת מתפתחות במהירות עצומה, חודרות לכל תחום, משנות את אורח חיינו ונעשות לחלק חשוב מתרבותנו, לרכיב מרכזי בכל מרחב קיומנו. (גבריאל סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע) .

בעידן שבו כל תלמיד יכול לגשת למאגרי מידע ברחבי העולם ולשוחח באישון ליל עם משוטטי אינטרנט ברחבי תבל, אין ספק שלא ניתן להתעלם מהמחשב ככלי בהוראה. ולכן, השאלה המרכזית שאותה מציג פרופ' גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אינה אם יש מקום למחשוב בחינוך אלא מהו מקום המחשוב בחינוך? לאילו תפקידים נייעד אותו? מה בדיוק נעשה בו, ומדוע? מערכת החינוך נדרשת להתאמת תהליכי הלמידה לעידן המידע. אחת המשמעויות העיקריות, של התאמה זו, היא הכשרת בוגר עצמאי, המתאים עצמו לעולם המשתנה במהירות, המשתמש במחשב ובתקשורת – תקשוב- כאמצעים בתהליך הלמידה.
לאור כל השינויים העתידיים, אף כי מדובר בעתיד שכבר החל, יש להתייחס לסגולות הייחודיות שיש לטפח אצל אלו שיסיימו את הלימודים בעוד מספר שנים כלומר לשרטט את דמות הבוגר הרצוי( סלומון, 2000). שינויים אלו מציב בפני העוסקים בחינוך את האתגר לפתח מיומנויות קוגנטיביות עתידיות, השונות מהמוכרות לנו. השאלות העומדות בפנינו הן: מהן המיומנויות שעל מערכת החינוך לפתח ולהנחיל? כיצד אנו נערכים להכין את הדור הבא להתמודדות עם דרישות חדשות בשוק העבודה? מה אנו צריכים לעשות היום, כדי שתלמידינו, אזרחי המחר, יוכלו להצליח ולהתמודד עם הדרישות החדשות שהחברה, הכלכלה, התעשייה, הטכנולוגיה והקריירה יציבו בפניהם. (פסיג 2000)
טיפוחו של הבוגר המיוחל מחייב לעצב סביבה לימודית מסוימת שתאפשר לו לטפח את התכונות המבוקשות. עיצוב של סביבה לימודית חדשה, לדעת סלומון, חייב להתבצע על בסיס רציונל שאינו טכנולוגי, אלא לקוח מהפסיכולוגיה בת-זמננו ובעיקר כוונתו למה שמכונה היום "למידה קונסטרוקטיביסטית". התפיסה הקונסטרוקטיביסטית רואה את הלמידה כתהליך שבו הלומד מעורב באופן פעיל בתהליך של הפיכת המידע לידע משמעותי. בנוסף, תהליך הבניית הידע הוא תהליך בין-אישי לא פחות ממה שהוא תהליך תוך-אישי. עקרונות התפיסה הקונסטרוקטיביסטית יחד עם חידושי הטכנולוגיה מאפשרים לבנות רציונל שלם לעיצובה של סביבת לימוד חדשה עתירת טכנולוגיה- סל"ע ( סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע).

סביבה לימודית ,מזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה, וכן פותחת אפשרויות ללמידה מרחוק – לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים מגוונים ולתקשורת חוץ-בית-ספרית במהלך יום הלימודים ולאחריו וללמידה אוטנטית המשמעותית יותר לתלמידים.
טיפוח לומד בעולם משתנה, שבו מצבי העמימות ואי הוודאות הם מרכיב שיש לראותו כמובן מאליו, מחייב פיתוח של סביבות למידה פתוחות וגמישות מותאמות לתכנים של תחומי הדעת השונים.

סביבת הלמידה המתוקשבת כוללת בתוכה תת-מערכות רבות כגון מערכות לתקשורת סינכרונית ואסינכרונית, מערכות לבקרה, מערכות ליצירת חומרי הלימוד ועוד. לפיכך סביבת הלמידה היא מכלול של מרכיבים הקשורים האחד לשני ויחדיו יוצרים מערכת שלמה הנותנת גם לתלמיד וגם למורה כלים ועזרים לקיים את תהליך הלמידה במלואו.
עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית היו
1. למידה היא פעילות הבנייתית: יצירת פרשנות אישית של העולם ויצירת משמעות.
2. למידה מתרחשת בהקשרים רלוונטיים ללומד.
3. למידה היא פעילות חברתית.

מאפייני הסביבה הלימודית החדשה:
דגש על תהליך הלימוד ולא על תוצריו,למידה מבוססת פתרון בעיות בהקשרים בעלי משמעות עבור הלומדים ,משוב המורה על תהליך הלמידה – שימוש במגוון אסטרטגיות הערכה,עידוד דיאלוג פורה בין לומדים,שימוש מושכל בטכנולוגיה.

יצירת אנימציה

תחום האנימציה וההנפשה הדיגיטלית הוא התחום שבו האמן-היוצר מגשים חלום בלתי אפשרי. זהו תחום המשלב בתוכו יצירתיות חזותית ומדע מדויק. האנימציה וההנפשה הדיגיטלית מאפשרות לאנימטור ליצור דמויות לא־ריאליסטיות, להציג חוויות פנטסטיות, להפיח חיים בדומם, והכול בתוך עולמות וירטואליים.
תמיד רציתם ליצור סרטוני אנימציה משלי אבל לא ידעתם איך?
אני או סטודנט אחר מקבל כלים מקצועיים ליצירת אנימציה קלאסית, וזאת לצד פיתוח מיומנויות לחשיבה יצירתית וקולנועית.
בהרצאה האחרונה נכנסנו לכתובת הבאה: http://www.xtranormal.com/
וזה אפשר לי ליצור אנימציה בצורה פשוטה וקלה .
אבל ניסתי לעלות את זה לבלוג שלי ולא הצלחתי , כי צריך בהתחלה להעלות את זה ל youtube.com , ואחר כך אפשר להכניס אותו לבלוג .
לפי כך רציתי להקל עליכם ולהכניס לכם את הסרטון הזה העוזר לכם חברה איך להעלות את סרטי הווידאו האלה לYoutub: צפיות?! איך?!

טכנולוגיית הפודקאסטינג

לפני כמה שבועות נחשפתי לטכנולוגיה חדשה שמעולם לא שמעתי ולא הכרתי אותה " הפודקאסטינג" .
לאחר שהשתמשתי בהתוכנה נראה לי כי טכנולוגיית הפודקאסטינג, בדומה לטכנולוגיות ווב2.0 אחרות רבות אינה המצאה חדשה, אלא שילוב של טכנולוגיות ישנות וחדשות באופנים חדשים, המאפשרים לגולשים ליצור את התוכן, לצרוך אותו, ולארגן ולהעריך אותו, ומאפשר יצירת קהילות חדשות.
גם הפודקאסט מאפשר לגולשי האינטנרט לבחור מתי ובאמצעות איזו טכנולוגיה (נגני MP3, טלפון סלולרי, מחשב אישי) להאזין לתוכן בו הם מעוניינים, מכל העולם. אפשר לעשות מנוי להזנת RSS וכך לקבל עדכונים מתמידים על הפודקאסטים המעניינים גולש מסוים גם כשאינו מחובר. מאידך, כל גולש אינטרנט יכול להקליט ולחלוק עם העולם את הפודקאסטים שלו, ללא הגבלה או צנזורה.
נראה שהפוטנציאל של טכנולוגיה זו טרם מומש, ויש עוד אפשרויות רבות לנצל אותה בכיוונים שרק מתחילים להתגלות: באוניברסיטאות (הקלטת הרצאות), ספרים מדברים (הקלטת ספרים), הדרכות שונות ושימושים נוספים שבוודאי יצוצו.
הנה וידיו המספק הקדמה קצרה על הטכנולוגיה של Podcasting ומזכיר כמה יתרונות ושיקולים הדרכה עבור משתמש

" הפוסט הארשון "

אני יודעת שזה כבר מאוחר וזה היה צריך להיות בפוסט הראשון , אבל לאחר שהתנסיתי קצת בבלוג וכתבתי כמה פוסטים בא הזמן לענות על השאלות שלא הייתי יודעת לענות עליהם בהתחלה.:
למה לפתוח בלוג ?? במה זה עוזר לי?? מה זה מאפשר לי ? מה זה מוסיף לי בתקופת הלמידה ? מה הן המטרות של הבלוג ?

הבלוג :
* אפשר לי לקחת אחריות עלי, להיות מנהלת הלמידה, לקבוע את איכותה, מורכבותה, עומקה ורוחבה במהלך הלמידה.
* אפשר לי להציג את תהליך התפתחותי כלומד, ללמוד ממנו ולהשתפר בהתמדה.
* כל זאת תוך העשרת עולמות הידע שלי, קישור בין תיאוריה לניסיון אישי והפעלת סוגי חשיבה מסדר גבוה: ביקורתית ויצירתית ואסטרטגיות חשיבה מגוונות, המשפרות את לימודי.
* אפשר לי ההזדמנות להיות יצרן ידע, אך גם שותף בבניית מאגר ידע שיתופי-ציבורי, ותורמת להתפתחות למידתם של אחרים, על ידי מתן משוב והתייחסות לדבריהם.
* לרכוש אסטרטגיות למידה ולפתח מיומנויות אורייניות דיגיטאליות וגם להפעילן לצורך הכתיבה בבלוג ולקידום לימודי.
* להתנסות בארגון ובניהול הידע האישי שלי וכן בהתמודדות עם מורכבות תהליכיו.
כישורים ומיומנויות אלה יהוו עבורי נדבך חשוב הן בתהליך הלמידה באקדמיה והן בהמשך חייו המקצועיים.

המטרה שלי :

* יצירת מודל אישי המאפשר לי תיעוד דינאמי של למידה לאורך החיים.

למידה שיתופית דרך אמצעי התקשורת באינטרנט

בנוגע להרצאה האחרונה שלצערי הרב לא יכולתי מסיבות אישיות להשתתף בה,ואין לי ספק כי פספסתי המון. עדיין בעזרת התקשרותי דרך האינטרנט,השכלתי להבין את התכנים אשר הועברו בהרצאה .

דרך הסיכום להלן,אני משתפת את דעתי בעניין הנ"ל, ומתוך הבנה של רעיון הרשת החברתית ויישומיה .

בתחילת הלימודים לקראת התואר,לא הייתי רגילה ללמידה בסביבה מת וקשבת ,אפילו עבדתי רק בגלל שהעבודה השיתופית דרך האינטרנט,הייתה חלק בלתי נפרד מהקורס ומהפעילויות אשר הציון הסופי היה מבוסס עליהן. וגם הייתי צריכה להתרגל לשיטת למידה זו ולהרפות מהרגלי הלמידה המסורתיים שאימצתי עד כה.

אחר כך נהפך הדבר ממש לחוויה מאתגרת ומעניינית ללמוד תוך הפורום ,כי מבחינתי הפך הפורום לכלי עזרה מרכזי וחשוב ביותר בכל תהליך הלמידה .

למידה שיתופית אפשרה לי :
1- לבטא את עצמי בתוך קבוצה וכן ליצור קשרים חברתיים עם אותה קבוצה בו זמנית.תוך מחויבות לעבודה ביחד עם אנשים על מוצר,נושא,מחקר באמצעות המחשב.
2- לשתף אחרים ברעיונות אודות פתרון בעיות למיניהם, לחקור אמצעי תקשורת חדשים וגישות מידע חדשות .

אם כן, עליי להבין כי כדאי להמשיך ולעודד למידה שיתופית בקורס זה ואחרים, וצריך למצוא מטלות שיתופיות שיעודדו אותנו לעבוד יחד ולהעריך את המטלות בהתאם כדי שרמת המוטיבציה תעלה.

לכן לפי דעתי ללמידה שיתופית אפקט חשוב ומצליח בסביבה מת וקשבת . מה דעתכם חברה ??

אמנם יש אתיקה מיוחדת למחשבים??

ה"אתיקה" היא תורת המידות, המסייעת להגדיר את העקרונות המוסריים, שעל פיהם חייב האדם לנהוג בכל מעשיו, ובעיקר באלה שיש להם השפעה על הזולת.

המחשב הוא המכשיר היחיד לו יועדה כאן התייחסות אתית נפרדת.
המחשב מעורר רגישות גבוהה יותר מאשר המצאות ומכשירים אחרים מפני שמושא פעילותו של המחשב הוא מידע וגם מפני שהוא מכשיר דיגיטלי ואינטראקטיבי.
המחשב והרשת מאפשרים טופולוגיות חדשניות.
גולשים ברשת הם אנשים ולכן החוקים והנורמות שחלים עליהם בחיי היומיומיים צריכים לחול גם ברשת.
מודל האתיקה במחשוב הוא מסובך. קיימת חקיקה, אך היא עדיין בעייתית.
ישנם הפרות אתיות רבות!!!
קישורים:
 אתיקה ואינטרנט
 שימוש נבון באינטרנט
 מידע משפטי בטכנולוגיה, אינטרנט ומחשבים

האתיקה המיוחדת למחשבים ותקשוב :

• התנהגות אנושית במרחב וירטואלי
• הקפדה על זכויות יוצרים גנבת תוכנה
• הגנה על פרטיות
• שימוש ללא הרשאה במחשבים ורשתות
• קודים של התנהגות
• קניין רוחני
• דיוק ואמינות מידע
• פרטיות

ברוכים הבאים לבלוג שלי

נקודת ההתחלה ממש מסך לבן וריק.
סימן מהבהב.
שזה הזמן להתחיל לכתוב ביומן הרשת שלי שמשומש ככלי יעיל לניהול ידע המכיל חוויות אישיות ואת הדעה שלי בנושאים הקשורים לנושאי הלימוד - תקשוב ולמידה.
בלוג זה אמור לוות אותי במהלך הלימודים , אני מקווה שאצליח לנהל אתו וגם מקווה שאקבל מכם רעיונות ולספק משוב על-ידי הצבת הערות ביחס להודעות בבלוג.