אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור

במסגרת קורס של ד"ר נטע נוצר בקשה לבחור מאמר בתחום למידה והוראה ולכתוב ביקורת על המאמר והנה המאמר שבחרת
אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל .

המאמר עוסק במעבר מחינוך ממורכז לחינוך אוטונומי. למרות ההמלצות והנטיות בכיוון האוטונומיה, החינוך בארץ, ברובו, עדיין תלוי בניהול מרכזי.
תבנית ההתערבות של ממשלת ישראל בכל תחומי הפעילות של בתי הספר התפתחה באופן הדרגתי וסיסטמתי. באופן טבעי ככל שהסמכות המופקדת בידי משרדים חיצוניים כאלה גדולה יותר , כך ניתנת סמכות פחותה יותר לאלה שאחראים ללמד את התלמידים בשטח- המורים והמנהלים.

לכן זה לא מפתיע שהמורים עצמם טוענים שהמרכוז הקיצוני שהתפתח לקח מהם את היוזמות הפדגוגיות ואת היכולת לחשוב באופן יצירתי ואוטונומי. לכן המורים עצמם היו אלה שהחלו לקרוא ליותר אוטונומיה.
השינויים הבאים במדיניות הופיעו בישראל בשנות ה- 70 ממדיניות של מרכוז קיצוני של המערכת ל מערכת ניהול בית ספרית, ניתן לראות שהתפתחו משמעויות חינוכיות חדשות ונעשה שינוי בתפקיד אנשי החינוך בכדי להביא למנהיגות יותר יעילה.
אוטונומיה בית-ספרית היא לאפשר לבתי הספר ולמורים לקבל החלטות פדגוגיות עצמאיות-מקומיות ולפתח יוזמות חינוכיות. מקום התכנון עובר מה 'מרכז', משרד החינוך, ל'פריפריה', בתי הספר והקהילה, בזיקה לתכניות הלימודים ולתכנית הליבה של משרד החינוך.

לדעתי אני מדגישה את הצורך להעניק אוטונומיה לבתי הספר. עידוד אוטונומיה בית-ספרית נעשה מתוך אמונה שצוות בית הספר, המכיר את צורכי התלמידים, מסוגל לפתח ולנסח תפיסת עולם חינוכית, לגבש על פיה תכנית לימודים בית-ספרית, ולהתאים את שיטות ההוראה, שיטות ההערכה ואת הזדמנויות הלמידה לסיטואציה הבית-ספרית. בבסיס דרישה זו עומדת הדרישה לאפשר לבית הספר להיות יחידה עצמאית שהינה בראש וראשונה אחראית כלפי תלמידיה.

בהסתמך על :

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Mashov/Mahu/mavo.htm

Solving educational problems

על סמך התיאוריה המערכתית של הבלוק והוברמן (Havelock & Huberman)שייכת לגישה הפונקציונאלית.

לדעתם, מערכת חברתית היא כמו מערכת אורגאנית אשר חלקיה מתפקדים כמו גוף ביולוגי-אורגאני. כל חלק במערכת ממלא תפקיד (פונקציה) חיוני בתפעול כל הגוף. פגיעה בחלק כלשהו משבשת את תפקודה של כל המערכת. הבלוק והוברמן הבחינו בין שינוי לעומת חידוש וכן הבחינו בין מערכת, תת-מערכת ומערכת-על.
כלמור מדובר באופן בו אנו מגדירים את איש החינוך, את מטרות החינוך המשתנות ואת הציפיות ממערכת זו. לכן אני בעד הדעה של הבלוק והוברמן שמנו שבעה מקורות מרכזים שגורמים לשינויים במערכת ( שכבר הזכרתי אותם ברשמה אחרת).

לכן מערכות מחדשות מאוד פתוחות ולא שלמות, קשה להן להגיע לאיזון. זאת הסיבה שהמערכות גם פגיעות ורגישות לכל שינוי סוציו-אקולוגי.
המערכות שואפות להגיע למצב של שלמות והרמוניה (מצב של איזון). הכנסת שינוי כלשהו למערכות מזעזעת אותן ומשבשת את פעילותן הסדירה.
ישנם שינויים שמצליחים לשפר, לשכלל ולהביא את המערכות לשלמות רבה יותר, אך לעומתם ישנם שינויים שמזעזעים אותן, לעיתים פותרים בעיות שמתעוררות, אך יוצרים בעיות חדשות.
מאחר שכל מערכת נמצאת בתהליכי התפתחות מתמידים, מתרחשים בה שינויים בלתי פוסקים, כשחלקם מכוון ומתוכנן וחלקם מתבצע באופן בלתי מכוון.
המערכות יכולות אפילו להיהרס כאשר הן מאבדות כמה מהאלמנטים שלהן או כאשר אלמנטים חדשים פולשים אליהן. תחילה מערכות אלה נראות כ"מאמץ חדש ומשמעותי", אך כיוון שהן קמות במהירות ובאופן דרמטי, הן לעיתים קרובות מעוררות תקוות ופחדים בקרב אלה שעשויים להיות מושפעים מהן. התקוות במערכות אלה יכולות לפוג מוקדם מדי – דבר שימנע תמיכה בהן – תמיכה שהכרחית עד אשר המערכות יתחילו להניב פירות.
כתוצאה מהשבירות של תהליך החידוש במערכת, חשוב מאוד לדעת כיצד המערכת פועלת בסביבת עבודה שונה.
ישנן כל כך הרבה דרכים שבהן הפרויקט החדשני יכול להיכשל, שרק על-ידי תכנון מומחה וזהיר של התהליך החידושי עצמו, יכול המחדש להיות בטוח בהצלחת הקמת מערכת פעילה ואחזקתה.

רפלקציה :
בתקופות קודמות כאשר השינוי בחברה הסובבת את האדם היה בלתי מורגש, יכול היה האדם להיות בלתי מודע לגורם זה, במשך חייו של האדם קצב חייו היה עשוי להשתנות אך במעט הקביעות בחיי האדם היתה שאיפת המופת ומשאת הנפש.
בתחום החינוך הקבילה בעבר איטיות השינויים בו, לאיטיות התמורות בכל יתר המישורים של החיים החברתיים. השינויים במידה שהתחוללו, נתחוללו על-פי יוזמתם ומאבקיהם של רפורמטורים שביקשו לשנות את פני החברה, את מוסדותיה ואת דרך חינוכה. כל חידוש בשדה החינוך היה צריך לשבור הרגלים שהוחדרו לתוכו, והיה כרוך במהפיכה. תמורה בחינוך כתהליך לגיטימי הכרוך מעצם טבעו של החינוך, לא הוכרה.וכמו תחומים אחרים שעברו מהפכה כך גם החינוך חייב היה לעבור מהפכה.השינוי שחל בדורות האחרונים בקצב ההתפתחויות במדע, בטכנולוגיה וביחסים החברתיים השפיע אף על החינוך.כאשר דנים בתהליך שינוי בביה"ס ניתן לשאול שאלות רבות, כמו:
מה הקשר בין תרבות של בית הספר והשינוי בו?
כיצד משפיעה הכשרתו של המורה והשתלמותו על תהליך השינויים?
מהם הגישה המערכתית המתאימה לשינוי בבית-הספר? ועוד רבות אחרות.

לפי דעתי כדי שיתרחש שינוי במערכת החינוך לא צריך עוד כסף אלא צריך אנשי חינוך המוכנים להיות גמישים בחשיבה, להכיר בעובדה שאנו חיים בעולם משתנה , לשכלל ולהביא את המערכת לשלמות רבה יותר ו לדעת כיצד המערכת פועלת בסביבת עבודה שונה.
ולא לשכוח שמדברים על מעמד המורה ושכרו הנמוך, על התנאים הבלתי אפשריים לקיום למידה משמעותית, על המשמעת הרופפת בבתי הספר, על השיעור הנמוך של הזכאים לתעודת בגרות משמעותית, על חוסר הרגלי למידה, על הרמה נמוכה של אנשי הצוות החינוכי ועוד. עם זאת, ידוע שנעשים ניסיונות רבים לשיפור המצב: מוזרמים כספים רבים, הוקמו ועדות אין ספור ונכתבו תוכניות רבות. כדי שכל המשאבים הללו לא ימשיכו לרדת לטמיון ראוי להבין את שורש הבעיה הטמון בתפיסה.

מה זאת למידה ??

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" של דר' נטע נוצר, עסקנו בשיעור הראשון במה זאת למידה ? דרך מודלים קלסיים .

בואו נעשה את זה פשוט, כי זה פשוט, בעצם.

המודל 1 : גישת הגשטלטGestalt - תבנית, גרמניה 1912
עוסקת ב: זיכרון, למידה, פתרון בעיות


מדול 2 : הגישה הפסיכואנליטית – זיגמונד פרויד,צ'כיה - אוסטריה, 1856- 1939
עוסקת ב : תת-מודע כגורם למידה.


מודל 3 : בנדורה - BANDURA תאוריית הלמידה החברתית ממחצית השנייה של המאה ה-20 .
עוסקת ב : 3 מרכיבים באישיות: אדם - סביבה - התנהגות , כאשר האדם לומד בתצפית בהתנהגויות ותוצאותיהן (שכר ועונש).
http://www.youtube.com/watch?v=SW9I7X9Wmqo

מדול 4 : ויגודצקי למידה תרבותית :
התעסקה ב : התרבות ותרומתה להתפתחות האדם.


אתר המסכם את התיאוריות :
http://www.funderstanding.com/content/about-learning