קשה להיות מתבגר , קשה להיות הורה של מתבגר , ובעיקר בימינו . עבודה זו עומדת בסתירה גמורה לאופן שבו מוצגים בני הנוער בסרטים . בפרסומות ובסדרת הטלוויזיה , שם - כך נדמה , האושר נמצא .
מסר זה מבלבל ומסתכלים רבים , החשים שרק הם מפספסים את הגיל הכי יפה בחיים .
במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" ע"י ד"ר שאפיק מסאלחה למדנו על גיל ההתבגרות .
- תקופת ההתבגרות הינה ארוכה, ומתחילה מגיל 12 שנים. ומחולקת לשלושה תת-שלבים: מוקדמת (גיבוש זהות), תיכונה (ביקורת על החברה), מאוחרת (התנסות בחיי מין).
- קיימים הבדלים בינאישיים גדולים בהתפתחות מאפייני המין המשניים (הקול של הבן הציצי של הבנות), וקיימים הבדלים בין בנים ובנות. הבדלי המין המשניים מופיעים בשלב הראשון.
מה מאפיין מתבגרים?
למתבגרים קורים מס' דברים:
- עפ"י פיאז'ה יש להם חשיבה מופשטת
- לפי קוהלברג הם נמצאים בשלב הפוסט קונבנציונאלי.
ההתפתחות הקוגניטיבית שחלה בגיל ההתבגרות מתבטאת ב- הם מסוגלים לחשיבה מופשטת (כמו המשותף חירות לצדק) וחשיבה מורכבת בניגוד לשלבים הקודמים הם מסוגלים להעלות השערות, לבדוק אותם לאושש או לדחות, יש להם פיתרון שיטתי לבעיות. הם מסוגלים לשפוט את היתרונות והחסרונות של כל אופציה.זוהי חשיבה מורכבת, והורים שאין להם חשיבה מורכבת יש להם בעיות עם ילדיהם המתבגרים.
בגיל ההתבגרות הפלסטיות, הגמישות של המוח יורדת – PLASTICITY – אזור מסוים יכול למלא את תפקידו של אזור אחר. יש גמישות.דוגמא לפלסטיות של המוח: ילד עד גיל 3 יכול לפתח שתי שפות אם עם המבטא ובגיל ההתבגרות הוא לא יכול, אין את הגמישות הזו, וגם מי שנפגע כמתבגר במוח יתקשה לפצות. הפלסטיות של המוח, הגמישות מתאפשרת כשיש הרבה מעברים, קישורים בין תאי עצב, אבל בגיל ההתבגרות אין פלסטיות של המוח , משום שבגיל זה יש ירידה בקשרים בין תאי העצב במוח . (יש אומנם ירידה בפלסטיות, אך יש עליה בתפקוד המוח).
אולי יש קשר בין העקשנות והמרדנות של המתבגרים לירידה בפלסטיות של המוח.
- דבר נוסף שמוצאים אצל מתבגרים זו שינה עמוקה.
- בגיל ההתבגרות מגבשים זהות – המתבגרים מנסים לפתח את זהותם, מנסים לפתח עמדות משלהם, מי אני?, כמה אני שווה? מה דרכי בהמשך? לכן לעיתים יש התנגשות עם ההורים. כמחנכים עלינו להבין שהם מורדים, מתעקשים על עמדתם וכו' משום שהם מנסים ליצור זהות משל עצמם והם לא סתם מתנגדים. בגיל זה הם גם מגבשים את הזהות המינית- עד כמה אני מושך?
אם כן שתי סיבות עיקריות לעקשנות, למרדנות של מתבגרים: חוסר פלסטיות של המוח וגיבוש הזהות.
יום שבת, 28 באוגוסט 2010
יום שבת, 21 באוגוסט 2010
שינוי במערכת החינוך לא צריך כסף
בשנים האחרונות אנו עדים לעיסוק יתר באכזבה ממצב מערכת החינוך. מדברים על מעמד המורה ושכרו הנמוך, על התנאים הבלתי אפשריים לקיום למידה משמעותית, על המשמעת הרופפת בבתי הספר, על השיעור הנמוך של הזכאים לתעודת בגרות משמעותית, על חוסר הרגלי למידה, על הרמה נמוכה של אנשי הצוות החינוכי ועוד. עם זאת, ידוע שנעשים ניסיונות רבים לשיפור המצב: מוזרמים כספים רבים, הוקמו ועדות אין ספור ונכתבו תוכניות רבות. כדי שכל המשאבים הללו לא ימשיכו לרדת לטמיון ראוי להבין את שורש הבעיה הטמון בתפיסה. מדובר באופן בו אנו מגדירים את איש החינוך, את מטרות החינוך המשתנות ואת הציפיות ממערכת זו.
לפי דעתי כדי שיתרחש שינוי במערכת החינוך לא צריך עוד כסף אלא צריך אנשי חינוך המוכנים להיות גמישים בחשיבה, להכיר בעובדה שאנו חיים בעולם משתנה .
ואני בעד הדעה של הבלוק והוברמן שמנו שבעה מקורות מרכזים שגורמים לשינויים במערכת.
במאמר :
Social Systems and Innovation Systems - R.C. Havelock & A.M. Huberman
שבעת המקורות הגורמים לשינויים במערכת:
1. שינוי שנגרם כתוצאה מתשומות חדשות – אנשים חדשים, מידע או פעולה, שבאים מחוץ לגבולות של המערכת ותמיד יציבו איום שיהרוס את שיווי המשקל של המערכת. מישהו שבא מבחוץ נראה כפולש והורס, לכן מערכות שמרניות מנסות לבנות מחסומים נגד חדירה מבחוץ. גישה כזו מגנה – מתגוננת – והיא תמיד, לפחות בחלקה, צודקת משום שתמיד יש משהו לא צפוי ולכן השינוי מסוכן בכל תשומה חדשה. יותר מכך, יש זמנים בהתפתחות הלאומית כאשר התעסקות בתהליכים פנימיים היא דבר חיובי.
2. שינוי שנגרם כתוצאה מכשלונות מתמשכים להשגת שיווי משקל פנימי – זהו בעיקרו תהליך שינוי המערכת כולה.
3. התפתחות המערכת – שינוי שקשור להשלמת המערכת ותלוי בבירור בשינויים יסודיים בתהליך ובתצוגה מקדימה של המערכת כמכלול. שינויים בסיסיים בתהליך ובמבנה המערכת כולה.
4. ניוון המערכת – שינוי שכולל שחיקה, בלאי, או התפרקות של מרכיבי המערכת כיחידה אחת. עזיבה או מוות של אנשי מפתח חיוניים יכול להיות אחת הסיבות הנפוצות להתפוררות מערכת. ביטויי ההתפוררות והאמצעים שננקטו כדי למנוע אותה הם סוגים חשובים של תהליכי שינוי. מלחמות אזרחים שייכות לקטגוריה זו.
5. ירידת תפוקות – שחרור אנשים או יצוא של חומרים יוצר בתוך המערכת חוסר איזון נוסף, שצריך לטפל בו בצורה כלשהי – או על-ידי התחדשות מבפנים או על-ידי יבוא. דוגמה לכך היא ניצול של מדינות זרות או משאבי המינרלים של מדינות מתפתחות. חשיבות לא פחותה יש ל"בריחת מוחות" על-ידי משיכת כוח-אדם מקצועי ובעל רמה גבוהה למשרות שבצדן יש תשלום גבוה במדינות מפותחות.
6. מיזוג עם מערכות אחרות – כאשר המערכת מתמזגת עם מערכת אחרת, כל הסוגים של תת-המערכות מונחים באי-סדר וחייבים לחפש אחר מצב חדש של איזון אשר מערב הרבה אלמנטים חדשים, שכמה מהם אינם מתאימים. איחוד יכול להיות טראומטי כמעט באותה מידה כמו מלחמת אזרחים עבור האנשים שמעורבים בדבר.
7. חידוש – סוג מיוחד של שינוי שיכול לכלול את כל אחד מן המקורות הרשומים למעלה. מאמץ משמעותי לשנות מערכת או ליצור מערכת חדשה. הכי טוב להגדירו כ"מאמץ מכוון לקראת שינוי משמעותי של המערכת".
לפי דעתי כדי שיתרחש שינוי במערכת החינוך לא צריך עוד כסף אלא צריך אנשי חינוך המוכנים להיות גמישים בחשיבה, להכיר בעובדה שאנו חיים בעולם משתנה .
ואני בעד הדעה של הבלוק והוברמן שמנו שבעה מקורות מרכזים שגורמים לשינויים במערכת.
במאמר :
Social Systems and Innovation Systems - R.C. Havelock & A.M. Huberman
שבעת המקורות הגורמים לשינויים במערכת:
1. שינוי שנגרם כתוצאה מתשומות חדשות – אנשים חדשים, מידע או פעולה, שבאים מחוץ לגבולות של המערכת ותמיד יציבו איום שיהרוס את שיווי המשקל של המערכת. מישהו שבא מבחוץ נראה כפולש והורס, לכן מערכות שמרניות מנסות לבנות מחסומים נגד חדירה מבחוץ. גישה כזו מגנה – מתגוננת – והיא תמיד, לפחות בחלקה, צודקת משום שתמיד יש משהו לא צפוי ולכן השינוי מסוכן בכל תשומה חדשה. יותר מכך, יש זמנים בהתפתחות הלאומית כאשר התעסקות בתהליכים פנימיים היא דבר חיובי.
2. שינוי שנגרם כתוצאה מכשלונות מתמשכים להשגת שיווי משקל פנימי – זהו בעיקרו תהליך שינוי המערכת כולה.
3. התפתחות המערכת – שינוי שקשור להשלמת המערכת ותלוי בבירור בשינויים יסודיים בתהליך ובתצוגה מקדימה של המערכת כמכלול. שינויים בסיסיים בתהליך ובמבנה המערכת כולה.
4. ניוון המערכת – שינוי שכולל שחיקה, בלאי, או התפרקות של מרכיבי המערכת כיחידה אחת. עזיבה או מוות של אנשי מפתח חיוניים יכול להיות אחת הסיבות הנפוצות להתפוררות מערכת. ביטויי ההתפוררות והאמצעים שננקטו כדי למנוע אותה הם סוגים חשובים של תהליכי שינוי. מלחמות אזרחים שייכות לקטגוריה זו.
5. ירידת תפוקות – שחרור אנשים או יצוא של חומרים יוצר בתוך המערכת חוסר איזון נוסף, שצריך לטפל בו בצורה כלשהי – או על-ידי התחדשות מבפנים או על-ידי יבוא. דוגמה לכך היא ניצול של מדינות זרות או משאבי המינרלים של מדינות מתפתחות. חשיבות לא פחותה יש ל"בריחת מוחות" על-ידי משיכת כוח-אדם מקצועי ובעל רמה גבוהה למשרות שבצדן יש תשלום גבוה במדינות מפותחות.
6. מיזוג עם מערכות אחרות – כאשר המערכת מתמזגת עם מערכת אחרת, כל הסוגים של תת-המערכות מונחים באי-סדר וחייבים לחפש אחר מצב חדש של איזון אשר מערב הרבה אלמנטים חדשים, שכמה מהם אינם מתאימים. איחוד יכול להיות טראומטי כמעט באותה מידה כמו מלחמת אזרחים עבור האנשים שמעורבים בדבר.
7. חידוש – סוג מיוחד של שינוי שיכול לכלול את כל אחד מן המקורות הרשומים למעלה. מאמץ משמעותי לשנות מערכת או ליצור מערכת חדשה. הכי טוב להגדירו כ"מאמץ מכוון לקראת שינוי משמעותי של המערכת".
יום חמישי, 19 באוגוסט 2010
משטרים אוטוריטריים !!
במסגרת הקורס "שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינ" בקשה ממנו ד"ר טל חגית לבחור נושא שמעניין אתנו וקשור למה שלמדנו במהלך הקורס לעבודה המסכמת , עלתה במחשבתי הרבה מחשבות ומהם " משטרים וטוריטאריים " .
בכלל כלכלת העולם היום מבוססת ברובה המכריע על קידמה ותיעוש תוך כדי שיפורים טכנולוגיים מתמידים. תהליכי הגלובליזציה המתרחשים בעולם מזה כעשור וחצי ותפסו תאוצה ב 5-6 שנים האחרונות נשענים ברובם על התפתחות רשת האינטרנט העולמית. מאז נכנס האינטרנט לתודעת העולם, או ליתר דיוק מאז 1983, כאשר הפכה הרשת להיות בתצורה כפי שאנו מכירים אותה היום, תפס האינטרנט מקום מאוד מרכזי בחיינו והפך להיות כלי חשוב ומרכזי לא רק בתחום הכלכלה אלה גם בתחום חופש הדיבור והבעת דעה פוליטית וציבורית (Silenced, 2003).
בפעם הראשונה למעשה ניתנת לאזרחים האפשרות להביע דעתם באופן פומבי על ידי פורומים או אפילו הקמת אתרים- דבר שנמנע מהם בתקשורת המסורתית, שם קיבלו הכול כמובן אליו.
עשרות אם לא מאות מחקרים נעשו בעניין הזה כדי לבדוק באמת עד כמה חיוני האינטרנט לאורך חיינו והאם ואיך היינו מסתדרים בלעדיו. מקצת המחקרים עסקו בפן הציבורי (גופים ממשלתיים), מקצתם עסקו בפן הפרטי, אך רוב המחקרים עסקו בפן אולי המעניין ביותר, הפן העסקי מסחרי- וכיצד השפיע עליו האינטרנט. אז האינטרנט חשוב, מרכזי ואף חיוני מאוד לשיפור איכות החיים של אזרחי מדינות בכל העולם וכנראה גם להתקדמות הכלכלה המקומית והעולמית.
עם זאת, מחקרים מצאו שיש ממשלות רבות שמשקיעות מאמצים בלתי מבוטלים כדי לצנזר ואף לחסום לחלוטין את רשת האינטרנט במדינתם ומסכנות את מעמדו כמדיום חופשי, תוך שימוש בו לאינטרסים לאומיים ופוליטיים של ממשלות אלו (RWB, 2004).
אם כך הדברים ובהנחה שכל ממשלה רוצה לנהל כלכלה מצליחה ולקדם את עמה, עולות השאלות הבאות, אותן נרצה לחקור:
1. מדוע עדיין יש מדינות עם אחוזי שימוש נמוכים ברשת האינטרנט?
2. מדוע האינטרנט אינו חופשי לכל החפץ בדבר בהרבה מדינות בעולם?
3. מהו כיוון המגמה של צנזורה באינטרנט? האם זו תעלם או שמה תתגבר?
בכלל כלכלת העולם היום מבוססת ברובה המכריע על קידמה ותיעוש תוך כדי שיפורים טכנולוגיים מתמידים. תהליכי הגלובליזציה המתרחשים בעולם מזה כעשור וחצי ותפסו תאוצה ב 5-6 שנים האחרונות נשענים ברובם על התפתחות רשת האינטרנט העולמית. מאז נכנס האינטרנט לתודעת העולם, או ליתר דיוק מאז 1983, כאשר הפכה הרשת להיות בתצורה כפי שאנו מכירים אותה היום, תפס האינטרנט מקום מאוד מרכזי בחיינו והפך להיות כלי חשוב ומרכזי לא רק בתחום הכלכלה אלה גם בתחום חופש הדיבור והבעת דעה פוליטית וציבורית (Silenced, 2003).
בפעם הראשונה למעשה ניתנת לאזרחים האפשרות להביע דעתם באופן פומבי על ידי פורומים או אפילו הקמת אתרים- דבר שנמנע מהם בתקשורת המסורתית, שם קיבלו הכול כמובן אליו.
עשרות אם לא מאות מחקרים נעשו בעניין הזה כדי לבדוק באמת עד כמה חיוני האינטרנט לאורך חיינו והאם ואיך היינו מסתדרים בלעדיו. מקצת המחקרים עסקו בפן הציבורי (גופים ממשלתיים), מקצתם עסקו בפן הפרטי, אך רוב המחקרים עסקו בפן אולי המעניין ביותר, הפן העסקי מסחרי- וכיצד השפיע עליו האינטרנט. אז האינטרנט חשוב, מרכזי ואף חיוני מאוד לשיפור איכות החיים של אזרחי מדינות בכל העולם וכנראה גם להתקדמות הכלכלה המקומית והעולמית.
עם זאת, מחקרים מצאו שיש ממשלות רבות שמשקיעות מאמצים בלתי מבוטלים כדי לצנזר ואף לחסום לחלוטין את רשת האינטרנט במדינתם ומסכנות את מעמדו כמדיום חופשי, תוך שימוש בו לאינטרסים לאומיים ופוליטיים של ממשלות אלו (RWB, 2004).
אם כך הדברים ובהנחה שכל ממשלה רוצה לנהל כלכלה מצליחה ולקדם את עמה, עולות השאלות הבאות, אותן נרצה לחקור:
1. מדוע עדיין יש מדינות עם אחוזי שימוש נמוכים ברשת האינטרנט?
2. מדוע האינטרנט אינו חופשי לכל החפץ בדבר בהרבה מדינות בעולם?
3. מהו כיוון המגמה של צנזורה באינטרנט? האם זו תעלם או שמה תתגבר?
מה זה ממשק ??!!
במסגרת הקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" גרם לי להבין לעומקו שממשק משתמש הוא "המקום" הראשון בו נפגשים האדם והמחשב , הממשק הוא 'המקום' הראשון בו נפגש האדם עם מערכת כלשהי .
התפיסה המסורתית הגדירה ממשק משתמש כחומרה ותוכנה שדרכם אדם מתקשר עם המחשב. התפתחויות טכנולוגיות מחד, והתפתחויות חברתיות מאידך כמו צמיחת האינטרנט הביאו לשינוי תפיסה זו, וכיום עיצוב ממשק המשתמש אינו רק סידור יעיל של הכפתורים או צבעי המסך, אלא עיצוב חוויה כוללת עבור המשתמש. המושג כולל בתוכו אספקטים קוגניטיביים ארגונומיים וחווייתם גם יחד.
מטרתו המרכזית של ממשק המשתמש לדעתי מההרצאה של גלית צדוק היא לגרום לחוויות שימוש/תפעול/משחק חיובית, ולמנוע עיכוב בביצוע תוך כדי התעסקות בשאלות:
*איפה אני?
*מה אני עושה פה?
*מה אני יכול לעשות עם המערכת?
*איך אני עושה?
*מה הכפתור הזה מסמל ועוד...
בהסתמך על המאמר שקראתי במסגרת הקורס:
(Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002
העקרונות לעיצוב והדרכה לאימוץ למידה במולטימדיה עליהם התבססנו במהלך פיתוח הממשק הם:
1. עקרון הייצוג המרובה טוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד, בהם התלמיד מבין יותר לעומק הם אלה שמספקות מילים ותמונות ולא רק מילים. באינטראקציה שלנו אנו משלבות תמונות ומלל . הכלי עזרה ניתן במלל והתמונות מחזקות את הבחירה בפעולה הנכונה.
2. עקרון הרצף הוא שעדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד כאשר נותנים הסבר במולטימדיה , בהם תלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים ותמונות מוצגות בו זמנית מאשר באופן עוקב. באינטראקציה שיצרנו בכל משחק מוצגת התמונה יחד עם ההוראה במסך מלמעלה .
3. עקרון הבהירות הוא שהסברי מולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים חיצוניות וצלילים, בהם התלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים לא נחוצות וצלילים מבוטלים. באינטראקציה שיצרנו נמנענו מלהשתמש בצלילים חיצוניים, כדי לא להסב את תשומת לב הלומד מהעיקר.
4. עקרון העודף הוא שעדיף להציג אנימציות ותיאורים מאשר אנימציות, תיאורים וטקסט על המסך, בהם תלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים מוצגות בסיפור יותר מאשר סיפור וטקסט על מסך. באינטראקציה שיצרנו כדי למנוע עומס ועודף על המסך חלון העזרה וההוראה לתלמיד יופיע באותו מסך ככפתור ורק לאחר שהתלמיד יקרא אותו הוא יוכל לסגור אותו.
התפיסה המסורתית הגדירה ממשק משתמש כחומרה ותוכנה שדרכם אדם מתקשר עם המחשב. התפתחויות טכנולוגיות מחד, והתפתחויות חברתיות מאידך כמו צמיחת האינטרנט הביאו לשינוי תפיסה זו, וכיום עיצוב ממשק המשתמש אינו רק סידור יעיל של הכפתורים או צבעי המסך, אלא עיצוב חוויה כוללת עבור המשתמש. המושג כולל בתוכו אספקטים קוגניטיביים ארגונומיים וחווייתם גם יחד.
מטרתו המרכזית של ממשק המשתמש לדעתי מההרצאה של גלית צדוק היא לגרום לחוויות שימוש/תפעול/משחק חיובית, ולמנוע עיכוב בביצוע תוך כדי התעסקות בשאלות:
*איפה אני?
*מה אני עושה פה?
*מה אני יכול לעשות עם המערכת?
*איך אני עושה?
*מה הכפתור הזה מסמל ועוד...
בהסתמך על המאמר שקראתי במסגרת הקורס:
(Aids to computer-based multimedia learning (Mayer & Moreno, 2002
העקרונות לעיצוב והדרכה לאימוץ למידה במולטימדיה עליהם התבססנו במהלך פיתוח הממשק הם:
1. עקרון הייצוג המרובה טוען שעדיף להציג הסבר במילים ותמונות מאשר במילים בלבד, בהם התלמיד מבין יותר לעומק הם אלה שמספקות מילים ותמונות ולא רק מילים. באינטראקציה שלנו אנו משלבות תמונות ומלל . הכלי עזרה ניתן במלל והתמונות מחזקות את הבחירה בפעולה הנכונה.
2. עקרון הרצף הוא שעדיף להציג מילים ותמונות במקביל באופן סימולטני מאשר בנפרד כאשר נותנים הסבר במולטימדיה , בהם תלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים ותמונות מוצגות בו זמנית מאשר באופן עוקב. באינטראקציה שיצרנו בכל משחק מוצגת התמונה יחד עם ההוראה במסך מלמעלה .
3. עקרון הבהירות הוא שהסברי מולטימדיה מובנים יותר כאשר הם כוללים מעט מילים חיצוניות וצלילים, בהם התלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים לא נחוצות וצלילים מבוטלים. באינטראקציה שיצרנו נמנענו מלהשתמש בצלילים חיצוניים, כדי לא להסב את תשומת לב הלומד מהעיקר.
4. עקרון העודף הוא שעדיף להציג אנימציות ותיאורים מאשר אנימציות, תיאורים וטקסט על המסך, בהם תלמידים מבינים יותר לעומק כאשר מילים מוצגות בסיפור יותר מאשר סיפור וטקסט על מסך. באינטראקציה שיצרנו כדי למנוע עומס ועודף על המסך חלון העזרה וההוראה לתלמיד יופיע באותו מסך ככפתור ורק לאחר שהתלמיד יקרא אותו הוא יוכל לסגור אותו.
יום חמישי, 12 באוגוסט 2010
התיאוריה של קולברג
במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" , אנו עוסקים בנושא התיאוריה של קולברג (שלבי ההתפתחות המוסרית) ורציתי לשתף אתכם בניסוי שעשינו בזוגות .
בהתחלה בואו אספיר לכם מה למדנו על לורנס קוהלברג ועל התיאוריה שלו בקצור במסגרת הקורס : הוא בא אחרי פיאז'ה הוא חיי בשנות התשעים, ביצע את המחקרים שלו בארצות הברית, התחום שעבד בו הוא " השיפוט המוסרי ", ו"התפתחות מוסרית": איך ומתי רוכש כללי המוסר? מה נכון ולא נכון, מותר ולא מותר ולמה? התיאוריה של קוהלברג התבססה על התיאוריה של פיאז'ה , ומשם פתח את התחום הייחודי שלו בעניין המוסרי. וקיבל מפיאז'ה את עניין ההבשלה שגם בהתפתחות המוסרית קשור בעניין של הבשלה. שהם עוברים משלב לשלב לפי הגיל שלהם ולא לפי הלמידה, ולא כל האנשים מגיעים לשלב האחרון, יש אנשים שיישארו תקועים בשלבים מוקדמים.
הוא נתן לגילאים שונים ולקבוצות גדולות של ילדים מצבים שיש להם דילמות מוסרית, והילד היה צריך לשפוט מה הוא חושב, ולפי התגובות של הילדים הוא קבע באיזה שלב הם נמצאים.
יש 3 שלבים/ רמות, ובכל רמה 2 חלקים (בסך הכול 6 שלבים) :
רמה ראשונה: לפני הקונבנציונלי - 0 עד 6-7 שנים : הילד שופט את הדילמה במונחים של חיזוק ועונש, ז"א מה שקובע אם הדבר נכון או לא נכון זה האם מקבלים על זה עונש או פרס.
רמה שנייה: הקונבנציונלי - 7 עד 13 שנים: השיפוט מה זה מוסרי ולא מוסרי, משוער על פי הנורמות החברתיות, השיפוט נכון/ לא נכון, מותר/ לא מותר, זה תלוי בשכר או העונש שהוא יקבל על השיפוט.
כלומר במונחים של המוקבלות החברתית" האם האנשים יהיו שמחים ממך או יכעסו עליך.
רמה שלישית: אחרי הקונבנציונלי - 13 ומעלה : הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמאיים ולא בערכים של החברה, ז"א יש את הערכים שלו שיכולה להיות בהם ביקורת, וגם עקרונות שלא תואמים לחברה .
והגיענו עכשיו ל הדילמה הכי מפורסמת של קוהלברג והיא :
אשתו של יוסף הייתה חולה.הרופאים אמרו לה שיש רק תרופה אחת שיכולה להציל את החיים שלה ושהתרופה הזו נמצאת בבית מרקחת מסוים.יוסף פנה לבית מרקחת כדי להשיג את התרופה,אולם התברר שהתרופה עולה 1000 שקל ובכיס שלו יש רק 500 שקל.הוא התחנן בפני הרוקח לתת לו את התרופה והתחייב בפניו שהוא ישלם את שאר הכסף כשיהיה לו,אולם הרוקח סירב לתת לו את התרופה.תוך כדי דיבור, הרוקח נכנס פנימה והשאיר את התרופה על השולחן.יוסף לא היסס וגנב את התרופה.
הנה הניסוי שבצעתי : סיפרנו את הסיפור לאישה בוגרת בת 54, וללא היסוס היא ענתה שהיא הייתה מתנהגת כמו יוסף כי הוא חייב לגנוב את התרופה כי אשתו הייתה צריכה לקחת את התרופה מיד. בנוסף היא המשיכה ואמרה שאם היא הייתה במקום יוסף היא הייתה חוזרת לבית מרקחת עם שאר הכסף ומתוודה בפני הרוקח שהיא גנבה את התרופה כי היא הייתה חייבת לעשות זאת.
וההסבר שלנו היה שתשובת האישה מצביעה על כך שהיא נמצאת ברמה השלישית – רמת מוסר העל קונבנציונלית בשלב העיקרון מוסרי, השלב הגבוה ביותר בסולם ההתפתחות המוסרית, שבו המצפון האישי של הפרט תופס מקום מרכזי. האישה חשבה במונחים של ערכים עצמאיים, ולא לפי הערכים של החברה, כי לפי ערכי החברה ולפי חוק אסור לגנוב. וזה מנוגד לדעותיה ואמנותיה כי יש מקרים שבהם אין ברירה אלא לגנוב כמו בדוגמה שגניבה התרחשה במטרה להציל חיים של בן אדם קרוב ויקר, אפילו אם זה בניגוד לערכי החברה.
בהתחלה בואו אספיר לכם מה למדנו על לורנס קוהלברג ועל התיאוריה שלו בקצור במסגרת הקורס : הוא בא אחרי פיאז'ה הוא חיי בשנות התשעים, ביצע את המחקרים שלו בארצות הברית, התחום שעבד בו הוא " השיפוט המוסרי ", ו"התפתחות מוסרית": איך ומתי רוכש כללי המוסר? מה נכון ולא נכון, מותר ולא מותר ולמה? התיאוריה של קוהלברג התבססה על התיאוריה של פיאז'ה , ומשם פתח את התחום הייחודי שלו בעניין המוסרי. וקיבל מפיאז'ה את עניין ההבשלה שגם בהתפתחות המוסרית קשור בעניין של הבשלה. שהם עוברים משלב לשלב לפי הגיל שלהם ולא לפי הלמידה, ולא כל האנשים מגיעים לשלב האחרון, יש אנשים שיישארו תקועים בשלבים מוקדמים.
הוא נתן לגילאים שונים ולקבוצות גדולות של ילדים מצבים שיש להם דילמות מוסרית, והילד היה צריך לשפוט מה הוא חושב, ולפי התגובות של הילדים הוא קבע באיזה שלב הם נמצאים.
יש 3 שלבים/ רמות, ובכל רמה 2 חלקים (בסך הכול 6 שלבים) :
רמה ראשונה: לפני הקונבנציונלי - 0 עד 6-7 שנים : הילד שופט את הדילמה במונחים של חיזוק ועונש, ז"א מה שקובע אם הדבר נכון או לא נכון זה האם מקבלים על זה עונש או פרס.
רמה שנייה: הקונבנציונלי - 7 עד 13 שנים: השיפוט מה זה מוסרי ולא מוסרי, משוער על פי הנורמות החברתיות, השיפוט נכון/ לא נכון, מותר/ לא מותר, זה תלוי בשכר או העונש שהוא יקבל על השיפוט.
כלומר במונחים של המוקבלות החברתית" האם האנשים יהיו שמחים ממך או יכעסו עליך.
רמה שלישית: אחרי הקונבנציונלי - 13 ומעלה : הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמאיים ולא בערכים של החברה, ז"א יש את הערכים שלו שיכולה להיות בהם ביקורת, וגם עקרונות שלא תואמים לחברה .
והגיענו עכשיו ל הדילמה הכי מפורסמת של קוהלברג והיא :
אשתו של יוסף הייתה חולה.הרופאים אמרו לה שיש רק תרופה אחת שיכולה להציל את החיים שלה ושהתרופה הזו נמצאת בבית מרקחת מסוים.יוסף פנה לבית מרקחת כדי להשיג את התרופה,אולם התברר שהתרופה עולה 1000 שקל ובכיס שלו יש רק 500 שקל.הוא התחנן בפני הרוקח לתת לו את התרופה והתחייב בפניו שהוא ישלם את שאר הכסף כשיהיה לו,אולם הרוקח סירב לתת לו את התרופה.תוך כדי דיבור, הרוקח נכנס פנימה והשאיר את התרופה על השולחן.יוסף לא היסס וגנב את התרופה.
הנה הניסוי שבצעתי : סיפרנו את הסיפור לאישה בוגרת בת 54, וללא היסוס היא ענתה שהיא הייתה מתנהגת כמו יוסף כי הוא חייב לגנוב את התרופה כי אשתו הייתה צריכה לקחת את התרופה מיד. בנוסף היא המשיכה ואמרה שאם היא הייתה במקום יוסף היא הייתה חוזרת לבית מרקחת עם שאר הכסף ומתוודה בפני הרוקח שהיא גנבה את התרופה כי היא הייתה חייבת לעשות זאת.
וההסבר שלנו היה שתשובת האישה מצביעה על כך שהיא נמצאת ברמה השלישית – רמת מוסר העל קונבנציונלית בשלב העיקרון מוסרי, השלב הגבוה ביותר בסולם ההתפתחות המוסרית, שבו המצפון האישי של הפרט תופס מקום מרכזי. האישה חשבה במונחים של ערכים עצמאיים, ולא לפי הערכים של החברה, כי לפי ערכי החברה ולפי חוק אסור לגנוב. וזה מנוגד לדעותיה ואמנותיה כי יש מקרים שבהם אין ברירה אלא לגנוב כמו בדוגמה שגניבה התרחשה במטרה להציל חיים של בן אדם קרוב ויקר, אפילו אם זה בניגוד לערכי החברה.
יום חמישי, 5 באוגוסט 2010
מדוע נוצר פער זה?
"פער דיגיטאלי" ההולך וגדל בין שכבות חלשות לשכבות מבוססות בתוך המדינה ובין ישראל והמקומות המתקדמות בארצות העולם.
כאמור, זוהי בעיה לאומית ממדרגה ראשונה. והשאלה המרכזית : מדוע נוצר פער זה?
הסיבות הן רבות והעיקריות שבהן:
1. אי שוויון כלכלי והרעה בחלוקת ההכנסות.
2. ליקויים במערכת החינוך.
3. חוסר מודעת של הממסד לבעיה זו.
4. יכולת תקציבית ועדיפות בהקצאת תקציבי מדינה.
בזמנו, ניתן היה למנות בין הגורמים גם את חוסר הבנת הנושא ע"י הממשלה.
כיום, לשמחתי הממשלה מודעת לנושא זה ותומכת בו בדרכים שונות, אם על ידי תמיכה בפרויקטים חברתיים שמטרתם להגדיל את חדירת המחשבים והאינטרנט לאוכלוסייה כדוגמת :
פרויקט "מחשב לכל ילד", "חלון לעולם המחר", "תפוח" ועוד.
ואם ע"י פרויקטים ממשלתיים מסוג "להב"ה" "מרכבה", תוכניות שונות של משרד המסחר והתעשייה, תקציבי המדען, תמיכה באוניברסיטאות, תמיכה במערכת החינוך, ועוד.
ואולם, רמת התמיכה נמוכה מדי ופעולות להקטנת הפער נעשות לאט מידי וללא כל יד מכוונת מרכזית.
כאמור, זוהי בעיה לאומית ממדרגה ראשונה. והשאלה המרכזית : מדוע נוצר פער זה?
הסיבות הן רבות והעיקריות שבהן:
1. אי שוויון כלכלי והרעה בחלוקת ההכנסות.
2. ליקויים במערכת החינוך.
3. חוסר מודעת של הממסד לבעיה זו.
4. יכולת תקציבית ועדיפות בהקצאת תקציבי מדינה.
בזמנו, ניתן היה למנות בין הגורמים גם את חוסר הבנת הנושא ע"י הממשלה.
כיום, לשמחתי הממשלה מודעת לנושא זה ותומכת בו בדרכים שונות, אם על ידי תמיכה בפרויקטים חברתיים שמטרתם להגדיל את חדירת המחשבים והאינטרנט לאוכלוסייה כדוגמת :
פרויקט "מחשב לכל ילד", "חלון לעולם המחר", "תפוח" ועוד.
ואם ע"י פרויקטים ממשלתיים מסוג "להב"ה" "מרכבה", תוכניות שונות של משרד המסחר והתעשייה, תקציבי המדען, תמיכה באוניברסיטאות, תמיכה במערכת החינוך, ועוד.
ואולם, רמת התמיכה נמוכה מדי ופעולות להקטנת הפער נעשות לאט מידי וללא כל יד מכוונת מרכזית.
הפער הדיגיטלי
בשנים האחרונות הופיע מושג חדש בלקסיקון המושגים העולמי הידוע כ- "הפער הדיגיטאלי" או
“The Digital Gap”.
לפי דעתי ישנן כמה הגדרות למושג חדש זה התופס כיום מקום של כבוד במערכת התכנון האסטרטגי והכלכלי של כל מדינה בעולם.
לכן הפער הדיגיטלי הוא פועל יוצא של מהפכה שבעיצומה אנו נמצאים והיא "מהפכת המידע" . מהפכה זו הינה רק בראשיתה והיא חודרת בחשאי לרוב ללא סימנים חיצוניים תוך שהיא משפיעה על כל גורם בחיינו.
עיקרה של המהפכה, כפי שהוגדרה בספרו המצוין של ניקולאס נגרופנטי – (ראש מעבדות המחקר של M.I.T) "להיות דיגיטאלי", הוא בכך שאם בעבר המדינות העשירות היו אלו שהתברכו במשאבים טבעיים כמו מתכות, עצים, אנרגיה ולאחר מכן, ביכולות תעשייתית מרשימה – הרי כיום מאזן העושר נוטה לאותן מדינות היודעות ליצור מידע, לעבד אותו, לאחסן אותו ולמכור אותו.
במקום מוצרים הבנויים ממולקולות המשונעות באוניות או במטוסים – משנעים כיום מידע בכמויות עצומות בסיבים אופטיים, ברשתות קשר אלחוטיות, רשתות טלפוניות, ועוד.
החברות העשירות ביותר בעולם הינן חברות העוסקות בתוכנה, במחשבים וביצירת ידע ודרכים לעיבודו ואחסונו ולאו דווקא מדינות המוכרות נפט, פחם, עץ, או מוצרים אחרים ברי קיימא.
המדינות המתקדמות ביותר בעולם, הן אלה שיודעות לאמץ במהירות את טכנולוגית המידע (IT) ולהשתמש בה בצורה מושכלת – בכל תחום ותחום במסחר, בבנקאות, בתעשייה, בחינוך, ברפואה, בחקלאות, וכמובן בתחום הצבאי והביטחוני.
כאמור, הערך המוסף של תעשיות המידע – מבוסס בעיקר על ידע ואינטליגנציה של עובדים איכותיים ולא על חומרי גלם או אנרגיה.
על מנת להמחיש כיצד ניתן לנצל מהפכה זו לטובתנו, אביא את הדוגמא הבאה:
אם בישראל עובד בתעשייה קונבנציונאלית מגיע לתפוקה של כ – 25,000$ בשנה, הרי עובד בתעשיית ידע יכול להגיע לתפוקות של 200 אלף עד למיליון דולר לשנה לראש, (בתעשיית מיקרו אלקטרוניקה).
“The Digital Gap”.
לפי דעתי ישנן כמה הגדרות למושג חדש זה התופס כיום מקום של כבוד במערכת התכנון האסטרטגי והכלכלי של כל מדינה בעולם.
לכן הפער הדיגיטלי הוא פועל יוצא של מהפכה שבעיצומה אנו נמצאים והיא "מהפכת המידע" . מהפכה זו הינה רק בראשיתה והיא חודרת בחשאי לרוב ללא סימנים חיצוניים תוך שהיא משפיעה על כל גורם בחיינו.
עיקרה של המהפכה, כפי שהוגדרה בספרו המצוין של ניקולאס נגרופנטי – (ראש מעבדות המחקר של M.I.T) "להיות דיגיטאלי", הוא בכך שאם בעבר המדינות העשירות היו אלו שהתברכו במשאבים טבעיים כמו מתכות, עצים, אנרגיה ולאחר מכן, ביכולות תעשייתית מרשימה – הרי כיום מאזן העושר נוטה לאותן מדינות היודעות ליצור מידע, לעבד אותו, לאחסן אותו ולמכור אותו.
במקום מוצרים הבנויים ממולקולות המשונעות באוניות או במטוסים – משנעים כיום מידע בכמויות עצומות בסיבים אופטיים, ברשתות קשר אלחוטיות, רשתות טלפוניות, ועוד.
החברות העשירות ביותר בעולם הינן חברות העוסקות בתוכנה, במחשבים וביצירת ידע ודרכים לעיבודו ואחסונו ולאו דווקא מדינות המוכרות נפט, פחם, עץ, או מוצרים אחרים ברי קיימא.
המדינות המתקדמות ביותר בעולם, הן אלה שיודעות לאמץ במהירות את טכנולוגית המידע (IT) ולהשתמש בה בצורה מושכלת – בכל תחום ותחום במסחר, בבנקאות, בתעשייה, בחינוך, ברפואה, בחקלאות, וכמובן בתחום הצבאי והביטחוני.
כאמור, הערך המוסף של תעשיות המידע – מבוסס בעיקר על ידע ואינטליגנציה של עובדים איכותיים ולא על חומרי גלם או אנרגיה.
על מנת להמחיש כיצד ניתן לנצל מהפכה זו לטובתנו, אביא את הדוגמא הבאה:
אם בישראל עובד בתעשייה קונבנציונאלית מגיע לתפוקה של כ – 25,000$ בשנה, הרי עובד בתעשיית ידע יכול להגיע לתפוקות של 200 אלף עד למיליון דולר לשנה לראש, (בתעשיית מיקרו אלקטרוניקה).
הירשם ל-
רשומות (Atom)
