שינוי במערכת החינוך לא צריך כסף

בשנים האחרונות אנו עדים לעיסוק יתר באכזבה ממצב מערכת החינוך. מדברים על מעמד המורה ושכרו הנמוך, על התנאים הבלתי אפשריים לקיום למידה משמעותית, על המשמעת הרופפת בבתי הספר, על השיעור הנמוך של הזכאים לתעודת בגרות משמעותית, על חוסר הרגלי למידה, על הרמה נמוכה של אנשי הצוות החינוכי ועוד. עם זאת, ידוע שנעשים ניסיונות רבים לשיפור המצב: מוזרמים כספים רבים, הוקמו ועדות אין ספור ונכתבו תוכניות רבות. כדי שכל המשאבים הללו לא ימשיכו לרדת לטמיון ראוי להבין את שורש הבעיה הטמון בתפיסה. מדובר באופן בו אנו מגדירים את איש החינוך, את מטרות החינוך המשתנות ואת הציפיות ממערכת זו.

לפי דעתי כדי שיתרחש שינוי במערכת החינוך לא צריך עוד כסף אלא צריך אנשי חינוך המוכנים להיות גמישים בחשיבה, להכיר בעובדה שאנו חיים בעולם משתנה .

ואני בעד הדעה של הבלוק והוברמן שמנו שבעה מקורות מרכזים שגורמים לשינויים במערכת.
במאמר :
Social Systems and Innovation Systems - R.C. Havelock & A.M. Huberman

שבעת המקורות הגורמים לשינויים במערכת:

1. שינוי שנגרם כתוצאה מתשומות חדשות – אנשים חדשים, מידע או פעולה, שבאים מחוץ לגבולות של המערכת ותמיד יציבו איום שיהרוס את שיווי המשקל של המערכת. מישהו שבא מבחוץ נראה כפולש והורס, לכן מערכות שמרניות מנסות לבנות מחסומים נגד חדירה מבחוץ. גישה כזו מגנה – מתגוננת – והיא תמיד, לפחות בחלקה, צודקת משום שתמיד יש משהו לא צפוי ולכן השינוי מסוכן בכל תשומה חדשה. יותר מכך, יש זמנים בהתפתחות הלאומית כאשר התעסקות בתהליכים פנימיים היא דבר חיובי.
2. שינוי שנגרם כתוצאה מכשלונות מתמשכים להשגת שיווי משקל פנימי – זהו בעיקרו תהליך שינוי המערכת כולה.
3. התפתחות המערכת – שינוי שקשור להשלמת המערכת ותלוי בבירור בשינויים יסודיים בתהליך ובתצוגה מקדימה של המערכת כמכלול. שינויים בסיסיים בתהליך ובמבנה המערכת כולה.
4. ניוון המערכת – שינוי שכולל שחיקה, בלאי, או התפרקות של מרכיבי המערכת כיחידה אחת. עזיבה או מוות של אנשי מפתח חיוניים יכול להיות אחת הסיבות הנפוצות להתפוררות מערכת. ביטויי ההתפוררות והאמצעים שננקטו כדי למנוע אותה הם סוגים חשובים של תהליכי שינוי. מלחמות אזרחים שייכות לקטגוריה זו.
5. ירידת תפוקות – שחרור אנשים או יצוא של חומרים יוצר בתוך המערכת חוסר איזון נוסף, שצריך לטפל בו בצורה כלשהי – או על-ידי התחדשות מבפנים או על-ידי יבוא. דוגמה לכך היא ניצול של מדינות זרות או משאבי המינרלים של מדינות מתפתחות. חשיבות לא פחותה יש ל"בריחת מוחות" על-ידי משיכת כוח-אדם מקצועי ובעל רמה גבוהה למשרות שבצדן יש תשלום גבוה במדינות מפותחות.
6. מיזוג עם מערכות אחרות – כאשר המערכת מתמזגת עם מערכת אחרת, כל הסוגים של תת-המערכות מונחים באי-סדר וחייבים לחפש אחר מצב חדש של איזון אשר מערב הרבה אלמנטים חדשים, שכמה מהם אינם מתאימים. איחוד יכול להיות טראומטי כמעט באותה מידה כמו מלחמת אזרחים עבור האנשים שמעורבים בדבר.
7. חידוש – סוג מיוחד של שינוי שיכול לכלול את כל אחד מן המקורות הרשומים למעלה. מאמץ משמעותי לשנות מערכת או ליצור מערכת חדשה. הכי טוב להגדירו כ"מאמץ מכוון לקראת שינוי משמעותי של המערכת".