התיאוריה של קולברג

במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" , אנו עוסקים בנושא התיאוריה של קולברג (שלבי ההתפתחות המוסרית) ורציתי לשתף אתכם בניסוי שעשינו בזוגות .

בהתחלה בואו אספיר לכם מה למדנו על לורנס קוהלברג ועל התיאוריה שלו בקצור במסגרת הקורס : הוא בא אחרי פיאז'ה הוא חיי בשנות התשעים, ביצע את המחקרים שלו בארצות הברית, התחום שעבד בו הוא " השיפוט המוסרי ", ו"התפתחות מוסרית": איך ומתי רוכש כללי המוסר? מה נכון ולא נכון, מותר ולא מותר ולמה? התיאוריה של קוהלברג התבססה על התיאוריה של פיאז'ה , ומשם פתח את התחום הייחודי שלו בעניין המוסרי. וקיבל מפיאז'ה את עניין ההבשלה שגם בהתפתחות המוסרית קשור בעניין של הבשלה. שהם עוברים משלב לשלב לפי הגיל שלהם ולא לפי הלמידה, ולא כל האנשים מגיעים לשלב האחרון, יש אנשים שיישארו תקועים בשלבים מוקדמים.
הוא נתן לגילאים שונים ולקבוצות גדולות של ילדים מצבים שיש להם דילמות מוסרית, והילד היה צריך לשפוט מה הוא חושב, ולפי התגובות של הילדים הוא קבע באיזה שלב הם נמצאים.

יש 3 שלבים/ רמות, ובכל רמה 2 חלקים (בסך הכול 6 שלבים) :

רמה ראשונה: לפני הקונבנציונלי - 0 עד 6-7 שנים : הילד שופט את הדילמה במונחים של חיזוק ועונש, ז"א מה שקובע אם הדבר נכון או לא נכון זה האם מקבלים על זה עונש או פרס.

רמה שנייה: הקונבנציונלי - 7 עד 13 שנים: השיפוט מה זה מוסרי ולא מוסרי, משוער על פי הנורמות החברתיות, השיפוט נכון/ לא נכון, מותר/ לא מותר, זה תלוי בשכר או העונש שהוא יקבל על השיפוט.
כלומר במונחים של המוקבלות החברתית" האם האנשים יהיו שמחים ממך או יכעסו עליך.

רמה שלישית: אחרי הקונבנציונלי - 13 ומעלה : הילד מתחיל לחשוב במונחים של ערכים עצמאיים ולא בערכים של החברה, ז"א יש את הערכים שלו שיכולה להיות בהם ביקורת, וגם עקרונות שלא תואמים לחברה .

והגיענו עכשיו ל הדילמה הכי מפורסמת של קוהלברג והיא :

אשתו של יוסף הייתה חולה.הרופאים אמרו לה שיש רק תרופה אחת שיכולה להציל את החיים שלה ושהתרופה הזו נמצאת בבית מרקחת מסוים.יוסף פנה לבית מרקחת כדי להשיג את התרופה,אולם התברר שהתרופה עולה 1000 שקל ובכיס שלו יש רק 500 שקל.הוא התחנן בפני הרוקח לתת לו את התרופה והתחייב בפניו שהוא ישלם את שאר הכסף כשיהיה לו,אולם הרוקח סירב לתת לו את התרופה.תוך כדי דיבור, הרוקח נכנס פנימה והשאיר את התרופה על השולחן.יוסף לא היסס וגנב את התרופה.

הנה הניסוי שבצעתי : סיפרנו את הסיפור לאישה בוגרת בת 54, וללא היסוס היא ענתה שהיא הייתה מתנהגת כמו יוסף כי הוא חייב לגנוב את התרופה כי אשתו הייתה צריכה לקחת את התרופה מיד. בנוסף היא המשיכה ואמרה שאם היא הייתה במקום יוסף היא הייתה חוזרת לבית מרקחת עם שאר הכסף ומתוודה בפני הרוקח שהיא גנבה את התרופה כי היא הייתה חייבת לעשות זאת.

וההסבר שלנו היה שתשובת האישה מצביעה על כך שהיא נמצאת ברמה השלישית – רמת מוסר העל קונבנציונלית בשלב העיקרון מוסרי, השלב הגבוה ביותר בסולם ההתפתחות המוסרית, שבו המצפון האישי של הפרט תופס מקום מרכזי. האישה חשבה במונחים של ערכים עצמאיים, ולא לפי הערכים של החברה, כי לפי ערכי החברה ולפי חוק אסור לגנוב. וזה מנוגד לדעותיה ואמנותיה כי יש מקרים שבהם אין ברירה אלא לגנוב כמו בדוגמה שגניבה התרחשה במטרה להציל חיים של בן אדם קרוב ויקר, אפילו אם זה בניגוד לערכי החברה.