הערכה מסכמת עמית מלווה

לעבדאללה

אני מאוד מעריכה אותך על ההשקעה בבניית הבלוג שלך העשיר בחומרי למידה , ההסבר שלך לחומר הלמידה שסייעו לי המון במהלך הלמודים וגם העשיר אותי בברים חדשים .

בצורה כללית הבלוג מכייל נושאים רלוונטיים , מהותיים ואיכותיים כמו עבודות במהלך הלימודים , סרטונים , טכנולוגיות תקשוב .

בסוף היה מעניין ללוויות אותך ולעקוב אחרי הבלוג שלך , ומאחלת לך ההצלחה בלימודים ובחיים .

אני והבלוג

אין חדש תחת השמש אבל הבלוג שלי תרם לי רבות להעצמת ולהגברת הביטחון האישי – מקצועי בתכנון , בדרך ההפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת .
כמו שאמר אריסטו :
"כל מה שצריך ללמוד לעשות, לומדים תוך כדי עשייה."

מבחנתי הייתי כותבת את המידע שנבנה דרך חוויתי מהלימודים מתוך אתגר והנאה ליצור דבר מיוחד שמסייע לי במהלך הלימודים כאשר הפעיל אותי ללמידה עצמית מכוונות ופעילה .
הדבר שהיה חסר לי בבלוג הוא להשמיע יותר את הקול שלי (לא הייתי ביקורתית ) לא יודעת למה !! אולי בכלל שעולם הלימודים לתואר שני שונה מההתמחות שלי בתואר ראשון ואין לי רקע בתקשוב כל המידע קבלת אותו בתוך יצירת חוויה בעזרת הבלוג .

תודה לבלוג שלי

משחקי המחשב

כיום, בעידן האינטרנט, אנו חשופים ונגישים בקלות לאינספור משחקים לימודיים מסוגים שונים, בתחומים שונים ברמות שונות ועוד. משחקים אטרקטיביים אלו משלבים צבעוניות, גרפיקה, שמע, אנימציה ועוד. בעזרת המשחקים הלימודיים הרבים שאפשר למצוא היום ברשת ילדים יכולים לתרגל מגוון רחב של נושאים- הנפוצים הם מתמטיקה/ חשבון ואנגלית. מכיוון שאלו מקצועות שמבוססים על תרגול ושינון- המשחק הממוחשב יתן להם עוד שינון בעזרת משחק שהוא גם אטרקטיבי ויזואלית וגם מעניין לימודית, כך הם גם יתרגלו וגם יהנו. להלן קישורים למספר אתרים: אופק של מט"ח ואתר גלים מבית סנונית. אתר מצוין שנותן גם מאמרים תאורטיים על המשחקים הלימודיים וגם מאפשר הורדה של משחקים ועזרים למשחקים הוא מאגר מת"ל, מכללת קיי באר שבע. אתר נוסף המשמש להבנת המטרה הלימודית ומציאת משחקים לימודיים מצויינים הוא לע"מ-למידה עצמית במחשב. אתר מקיף מאוד הכולל בתוכו חידוני איות, השלמת משפטים ושאלוני נכון-או-לא נכון, מבחנים אמריקאיים בנושאים שונים, משחקי טריוויה, משחקי זיכרון, התאמת מילים, פאזלים לימודיים ותרגילי חשבון.
http://www.edu-negev.gov.il/tapuz/noamtp/me/me.htm
ישנם אתרים לימודיים אשר שיתופיים גם להורים וגם לילד, כמו למשל אתר קידין: http://www.kidin.co.il/home.asp

האתר אומנם מציע פעילויות מגוונת לילדים ללא סיוע מההורים, אך ייחודו - מציע להורים לגבי המלצות לספרים, עצות בשלל נושאי הורות לצאצאים מגיל ינקות ועד גיל בית ספר (מסגרות, גמילה, ריבים בין אחים ועוד), וכל זאת בליווי צוות של פסיכולוגים.
המחשב יכול לתת גם משוב מיידי, אשר מלווה לעיתים קרובות בהזדמנויות נוספות לתיקון הלמידה. זמירה מברך (1996) במאמרה "אני, אתה, אנחנו והמחשב" טוענת ש"למשוב יש תפקיד חשוב בתהליך הלמידה: מצד אחד הוא ספק של אינפורמציה ומצד שני יש לו גם תרומה מוטיבציונית".
בעזרת פעילויות למידה מתאימות ניתן לכוון את הלומד ולאמן אותו בשימוש נכון בכלי. חשוב להדגיש שהמחקרים החינוכיים מדגישים שהמורים יכולים לתרום ולעזור לילדים לנצל את המחשב בצורה הטובה ביותר ללמידה ולהתפתחות מעבר לשליטה במחשב ולמשחק בו.(מברך, ז., 1996).

הערכת פורם

בעבודה שלנו עם ד"ר גילה במסגרת קורס העכרת טכנולוגיית ידע הצגנו מסגרת לשימוש במדיה ובטכנולוגיה להוראה בחינוך . המסגרת לבשה צורה של סדרת שאלות תחת סדרת כותרות שעל המורים החושבים לעשות שימוש בטכנולוגיה להוראה לענות עליהם.
ראוי להראות שתהליך קבלת החלטות מכאני או "מדעי". יש גורמים רבים ושונים שיש להתחשב בהם, ועל ההחלטות להיות תלויות בקונטקסט הספציפי.
לכן בעיסוק במורכבות כזאת הגישה הטובה ביותר היא: השתמשנו במסגרת (SECTIONS )המזהה את המשתנים העיקריים שיש להתחשב בהם בהערכת הכלי שנו והוא הפורם .

T – TEACHING and LEARNING לפי (Anderson, 2008) האתגר שהמורים ומפתחי סביבות למידה מקוונת צריכים להתמודד איתו הוא בנייה של סביבות למידה אינטראקטיביות שהן בו זמנית ממוקדות לומד, ממוקדת תוכן, ממוקדת קהילה לומדת, וממוקדת הערכה.

I – INTERACTIVITY בחשיבותו של הפורם בכך שהוא יכול לקדם תהליכי למידה-הוראה המבוססים על עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית (מור, 2007). הכתיבה הבלתי פורמאלית, המתבצעת בפורום, מסייעת ללומדים לבצע אינטראקציה משמעותית עם התכנים, בנוסף, התיעוד המלא מאפשר לתלמידים ולמורה לעשות רפלקציה הן על התוצרים הקודמים, והן על התהליך, ובכך לפתח הן את ידיעותיהם והן את תהליכי הלמידה . (Anderson, 2008)

ולפי S – SPEED הפורום מאפשר ללומדים לשתף פעולה מרחוק בכל זמן שהם חפצים בו ומכל מקום (מיודוסר ונחמיאס, 2001).

אפיקי אינטראקציה שהטכנולוגיה מאפשרת:

האינטראקציה בין הלומד לבין חומרי הלימוד מתבטאת במבדקים מקוונים, בשאלות מפתח המוצגות בפני הלומד ועליהן הוא מתבקש לענות בסיומה של כל יחידת לימוד, ובאמצעי המחשה חזותיים מבוססי-מולטימדיה להצגת חומרי הלמידה (גולדשטיין, 2001) .

האינטראקציה בין המרצה לבין הלומד תורמת לתחושת מעורבות של הלומד בקורס, ובנוסף, מהווים המשוב מצד המרצה ותשומת ליבו גורמי הנעה משמעותיים עבור הלומד. אינטראקציה זו חשובה באותה מידה גם עבור המרצה, המוביל ומנחה את תהליך הלמידה (גולדשטיין, 2001) .

האינטראקציה בין הלומדים לבין עצמם מפצה עבור החוסר במפגשים פנים אל פנים בקורסים מקוונים, ויוצרת תחושת שייכות לקהילה. האינטראקציה מאפשרת סיוע הדדי בין הלומדים ומעודדת למידה שיתופית. לטענת קולן וסטיבנס (Coghlan & Stevens, 2000), פעילות חברתית בין הלומדים הינה תנאי הכרחי להצלחה בקורס, ולפיכך, על המרצה לטפח ולפתח קהילייה , ולעודד את הלומדים להתכתבות שוטפת ביניהם ולביצוע מטלות שיתופיות .

היפרטקסט

במסגרת קורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים עם ד"ר הצגל ביקש ממנו לכתוב מסמך בוויק על מוסג , והנה אני בחרתי בהיפרטקסט שעלינו להבין כי השימוש בכלי ההיפרטקסט והתועלת שניתן להפיק ממנו תלויים במידה רבה גם במשתנים נוספים בסביבתו של הלומד, זמן ההשקעה בחשיפה לידע בסביבת היפרטקסט, ידע או התמחות מוקדמת בנושא מסוים וכמובן אוריינות דיגיטלית – כלומר היכולות והמיומנויות של המשתמש בבואו לשימוש בסביבה דיגיטלית, כפי שטוען גבריאל סלומון: " בהיעדר מערכת הידע, התפיסות והמיומנויות נותר המכשיר כערמה של גרוטאות שאין לה שימוש (או שלא יודעים להשתמש בה), מה טעם בעיפרון בהיעדר אוריינות, ומה טעם במחרשה למי שאינו יודע כיצד לאחוז בה". (סלומון, 2000) .

ההיפרטקסט משנה את האופן שבו אנו עובדים, קוראים, כותבים ולומדים" (railsford,1999 מתוך שראל, 2003) . הכרזה זו מגיעה במקביל להכרזות המספידות את הספר המודפס: "אנו חיים בשלב האחרון של תקופת הדפוס. זהו כבר שלב הזקנה, ואולי אף שלב הגסיסה שלו. .... המעבר למחשב אין פירושו קץ האוריינות אלא קץ הדפוס בלבד, כי המחשב ולא הדפוס הוא הטכנולוגיה החדשה שתקדם את האוריינות לתוך עידן חדש..." (Kaplan, 1995, מתוך שראל 2003) . בעידן הטכנולוגיה והאינטרנט והכנסת טכנולוגיה זו לבתי הספר , כל מורה יכול להיעזר בטכנולוגיה זו בצורה היפרטקסטואלית להעברת חומר לימוד שימשוך את תשומת לבם של התלמידים . בשיטת ההיפרטקסט ניתן להעשיר את הידע של התלמידים ללמוד דברים אחרים ונושאים חדשים חוץ מהמסגרת של תוכניות הלימודים של בית הספר. שיטת ההיפרטקסט מחייבת את המורים להיות יותר מנוסים וגם בעלי ידע בנושאים שונים בנוסף לנושאי התמחותם על מנת לקשר בין הנושאים השונים . כל מורה הוא בעצמו היפרטקסט, הוא אמור להכיל נושא ראשי שניתן להסתעף ממנו לנושאים אחרים, ולקשר אותו לעולם התלמיד.צריך לדעת גם על הנושאים האחרים לא רק על מקצועו על מנת שיצליח להתמודד עם דיון פתוח בנושא ולהרחיב את האופקים של תלמידיו. כדי שישתמש בכמה שיותר דוגמאות מהנושאים השונים כדי להמחיש ולקרב את הנושא שמדכא את רוב התלמידים.

המורה הוא מנחה\מדריך (לא מלמד).

במסגרת קורס אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה עם ד"ר נטע נוצר למודנו על מה הם האסטרטגיה המקדמת לימוד אקטיבי ומה שעניין אותי ביותר הוא הגדרת המורה כמנחה ולא מלמד .
תצפו בסרטון הזה איך הוא מדגיש את העניין הזה :



מה שבסרט הפוך למה שצריך להיות המורה כמנחה ממש דוגמא נגדית .

מה שצריך להיות תפקיד המורה הוא :

1- לסייע לתלמידים לגבש ולהוציא לפועל את מיזמיהם. בתפקידו זה, המורה אינו חייב לדעת יותר מהתלמידים על התחום שבו בחרו לפתח מיזם, אך עליו להיות בקיא בתהליך היזמי ובגישה היזמית. עליו לסייע לתלמידים בניסוח השאלות הנכונות, באיתור מקורות מידע ובתכנון דרכי פעולה. בתוך כך, המורה יגלה רגישות וימעיט ככל האפשר במתן הוראות מפורשות, במתן פתרונות לבעיות ובקבלת החלטות הנוגעות למיזמים של התלמידים. נהפוך הוא: עליו לעודד את התלמידים לשתף פעולה, להתגבר על בעיות, לקבל החלטות בעצמם וללמוד זה מזה.

2- יסייע המורה לתלמידים לרכוש כלים לתכנון ולחשיבה - אם בהוראה פרונטאלית ואם בדרכים אחרות. כאמור, את הידע והכלים רצוי להקנות בהקשר הרלוונטי לתלמידים.
א- מתן משוב מעת לעת על עבודות התלמידים .
ב- מתוך הכרת מרכיבי הגישה היזמית, המורה יזמן מצבים שבהם יוכלוהתלמידים ולבטא ולשפר מיומנויות יזמיות, לרכוש נטיות יזמיות ולגבש עמדות חיוביות כלפי היזמות.

3-יסייע המורה לתלמידים לקשור בין העקרונות האלה ובין המיזמים הקונקרטיים שהם עוסקים בהם. יתרה מזאת, המורה-המנחה יעודד את תלמידיו להפגין גישה יזמית לא רק בלימודי היזמות, אלא גם במקצועות הלימוד האחרים ובחיי היום-יום. במילים אחרות: המורה יתכנן את ההנחיה והלמידה באופן שהגישה היזמית תיטמע בחשיבתו ובתפקודו של התלמיד בכלל סביבותיו.

מכאן עולה כי עיקר תפקידו של המורה בתהליך הלמידה הוא דווקא כמנחה.

הסתמכת על :
http://www.education.gov.il/tochniyot_limudim/yazamut/darkey_lemida.htm