במסגרת קורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים עם ד"ר הצגל ביקש ממנו לכתוב מסמך בוויק על מוסג , והנה אני בחרתי בהיפרטקסט שעלינו להבין כי השימוש בכלי ההיפרטקסט והתועלת שניתן להפיק ממנו תלויים במידה רבה גם במשתנים נוספים בסביבתו של הלומד, זמן ההשקעה בחשיפה לידע בסביבת היפרטקסט, ידע או התמחות מוקדמת בנושא מסוים וכמובן אוריינות דיגיטלית – כלומר היכולות והמיומנויות של המשתמש בבואו לשימוש בסביבה דיגיטלית, כפי שטוען גבריאל סלומון: " בהיעדר מערכת הידע, התפיסות והמיומנויות נותר המכשיר כערמה של גרוטאות שאין לה שימוש (או שלא יודעים להשתמש בה), מה טעם בעיפרון בהיעדר אוריינות, ומה טעם במחרשה למי שאינו יודע כיצד לאחוז בה". (סלומון, 2000) .
ההיפרטקסט משנה את האופן שבו אנו עובדים, קוראים, כותבים ולומדים" (railsford,1999 מתוך שראל, 2003) . הכרזה זו מגיעה במקביל להכרזות המספידות את הספר המודפס: "אנו חיים בשלב האחרון של תקופת הדפוס. זהו כבר שלב הזקנה, ואולי אף שלב הגסיסה שלו. .... המעבר למחשב אין פירושו קץ האוריינות אלא קץ הדפוס בלבד, כי המחשב ולא הדפוס הוא הטכנולוגיה החדשה שתקדם את האוריינות לתוך עידן חדש..." (Kaplan, 1995, מתוך שראל 2003) . בעידן הטכנולוגיה והאינטרנט והכנסת טכנולוגיה זו לבתי הספר , כל מורה יכול להיעזר בטכנולוגיה זו בצורה היפרטקסטואלית להעברת חומר לימוד שימשוך את תשומת לבם של התלמידים . בשיטת ההיפרטקסט ניתן להעשיר את הידע של התלמידים ללמוד דברים אחרים ונושאים חדשים חוץ מהמסגרת של תוכניות הלימודים של בית הספר. שיטת ההיפרטקסט מחייבת את המורים להיות יותר מנוסים וגם בעלי ידע בנושאים שונים בנוסף לנושאי התמחותם על מנת לקשר בין הנושאים השונים . כל מורה הוא בעצמו היפרטקסט, הוא אמור להכיל נושא ראשי שניתן להסתעף ממנו לנושאים אחרים, ולקשר אותו לעולם התלמיד.צריך לדעת גם על הנושאים האחרים לא רק על מקצועו על מנת שיצליח להתמודד עם דיון פתוח בנושא ולהרחיב את האופקים של תלמידיו. כדי שישתמש בכמה שיותר דוגמאות מהנושאים השונים כדי להמחיש ולקרב את הנושא שמדכא את רוב התלמידים.
הקלות של השימוש בהיפרטקסט חיבר מגזר רחב של אנשים לעולם המחשבים והלמידה במיוחד. אלה שהיו צרכנים ותו לא הפכו לתורמים ישירים ברשת המידע וזאת בזכות הערוץ המתווך שפתח בפניהם ההיפראקסט.
השבמחק