מה הגורמים המעורבים בחדשנות?

1- בעלי תפקידים פנימיים בביה"ס: מנהל, רכז תקשוב, מורים מובילים, צוות מורי ביה"ס.
2- בעלי תפקידים חוץ בית-ספריים: משרד החינוך, רשויות מקומיות, הורים, מורה-מומחה, גוף מתערב .
3- ארגון הלמידה: יחידות ההוראה וחלוקת התלמידים .
4- אקלים ארגוני: חזון ומטרות תקשוב, היקף הפצת החדשנות, היסטוריה חדשנית .
5- הכשרה ופיתוח צוות: תכני ההכשרה, מקור ההכשרה .
6- תשתיות: מחשבים וציוד היקפי, תמיכה תכנית ותקצוב החדשנות .
7- מדיניות תקשוב: לאומית ואזורית/מקומית .

לפי כך קיים גורמים רבים מעורבים בחדשנות, אולם לא כולם באותה עוצמה והגורמים בעלי העוצמה הגבוהה מפוזרים על-פני מספר קטגוריות , אפשר לומר באופן כללי, גורמי פנים משפיעים יותר מגורמי חוץ .
למשל :
בישראל נמצא שהרשות המקומית והגוף המתערב הם גורמים בעלי עוצמה גבוהה ביישום החדשנות שבכל בית ספר רכז המחשבים הוא גורם מרכזי בהפצת החדשנות, אך אינו בהכרח מוביל את החדשנות .
לפי דעתי התקשוב מצליח כאשר המדיניות הלאומית מספקת תשתיות, תמיכה טכנית והכשרת מורים, והמדיניות הבית ספרית מספקת חזון כולל לתפקיד התקשוב בבית הספר .

Global Education as School Reform

במסגרת הקורס של דר' מישר טל התבקשנו לתרגם מאמר של ואקס 2003 ,"כיצד הגלובליזציה משנה באופן מהותי את הממסד החינוכי באמריקה " ולהביע את דעתנו עליו.
אבל אני נתקעתי במאמר אחר כאשר הייתי מחפשת בקוגל המאמר של ואקס , והכותרת של המאמר מגרה ומעודדת לקרא אותו בנוגע לתחום שלנו בלימודים והנה אני מציעה לכם לקרוא אותו .

המאמר של נייפ (Kneip): (עמ' 103-104)

W.M.Kneip - Global Education as school Reform

נייפ (Kneip) כותב במאמרו על תכנית לימודים גלובלית המתאימה את עצמה לצורכי החברה המודרנית במאה העשרים ואחת.
לדעתו, אנו חייבים לחנך את התלמידים של היום בשביל עולם המחר – עולם שבתוכו כל האומות יהיו בקשר יותר ויותר קרוב.
כל הדיבורים על הרפורמות בחינוך מתעסקים מעט במהות העולם שאליו בתי-הספר מכינים את התלמידים.
נייפ מציג שני סוגים של רפורמיסטיים (מחדשים) – מסורתיים ומבניים.
המסורתיים – רוצים להחזיר את בית-הספר לקדמותו ולתת ללומד כמה שיותר שעות לימוד בכיתה.
לימוד שלושת ה-R: aRithemetic, wRiting, Reading – המסורתיים מבקשים להחזיר את בתי-הספר לדרך שהייתה נהוגה לפני השינויים המערכתיים – רוצים לחזור למקורות.
המסורתיים מאמינים, שהמערכות הישנות בבית-הספר זקוקות לשינוי. לדעתם, יש להתאים את אותן שיטות הוראה לחידושים של המאה העשרים. הם רוצים יותר שעות לימוד בבית-הספר, פחות מקצועות בחירה ויותר מקצועות חובה, יותר מבחנים ומבדקים, ורוצים גם להקשות את המעבר מכיתה לכיתה.
המסורתיים מאמינים שבעזרת תיקון וחינוך, בתי-הספר שנקטו במדיניות החינוך של העבר עדיין מתאימים להכנת התלמידים בעתיד.
המסורתיים טוענים, שהמורים בבתי-הספר לא מלמדים בצורה הנכונה את הנושאים שצריך ללמד.
ההנחיות בקשר לדרך הלימוד לא קשורות לעתיד, ואין להן ראייה לעתיד. המסורתיים דוגלים ביום לימודים ארוך ובהישגיות.
המבניים – מאמינים שצריך לערוך שינויים בסיסיים במבנה ובארגון של בית-הספר, ולהפוך את ההוראה לפרופסיה. הם לא רוצים לשנות את תכניות הלימודים, אלא חושבים שצריך שינויים במבנה בית-הספר – שינוי חלל הכיתות, שינוי הטקסטורה של הכיתה.
הם רוצים יותר מטרות, ורוצים להשיג דרישות חשובות לבתי-הספר – הם הולכים קדימה.
הן המסורתיים והן המבניים לא עסקו בשאלה המרכזית העוסקת בשינוי האמיתי של בית-הספר – מה צריכים בתי-הספר ללמד כדי להכין תלמידים להיות אזרחים בכפר הגלובלי של המאה העשרים ואחת.
לדעת נייפ, כדי לענות על השאלות העוסקות במהות החינוך, צריך לקחת בחשבון מציאות גלובלית, לאומית ואזורית.
בנוגע לשאלה: מה היום צריך ללמד בכפר גלובלי? משיב נייפ, שיש ללמד מערכות ולא מקצועות בודדים. חשוב ללמד כמה מערכות של נושאים שיתאימו לכל מקום, כמו למשל: היסטוריה עולמית / גלובלית.
תכנית לימודים גלובלית צריכה לכלול תכנים ונושאי לימוד כגון: היסטוריה כללית, מודעות למין האנושי והיכולת להתמודד עם הבעיות הגדולות של כל כדור הארץ.
נייפ מציין במאמרו ארבעה תחומים שאותם יש ללמד:
· חקר הערכים האנושיים – ערכים אוניברסליים המגדירים את המשמעות של האדם האנושי.
· חקר המערכות – מערכות פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות ואקולוגיות, שבהן אנו חיים.
· חקר סוגיות ובעיות גלובליות – כולל ענייני שלום וביטחון וסוגיות של זכויות האזרח.
· חקר ההיסטוריה הגלובלית – מתמקד בקשר בין תרבויות והתפתחות הערכים האנושיים.
נייפ כותב על למידה אינטר-דיסציפלינארית – לימוד מקצועות במערכות גלובליות, שנלמדות בכל העולם ובהן כל מדינה שמה את הדגש שלה. לטענתו, דרך המקצועות אנו מנסים להקנות ערכים אוניברסליים.

משחק - שרשרת המספרים

הנה סוף סוף החלטי מה הוא סוג האינטראקציה שבאמצעותה אפשר לממד את הנושא שלי – סדר הפעולות בחשבון - והיא משחק .

מטרות לימודיות של המשחק :
1- התלמידים ידעו כיצד יש להשתמש בחוקים עבור סדר הפעולות .
2- התלמידים יתרגלו את סדר פעולות חשבון ואת השימוש בסוגריים.

מושגים התלמידים ילמדו באמצעות המשחק : חשבון, סדר פעולות, כפל, חיבור, חיסור, חילוק , סוגרים.

והנה מבנה המשחק שעבדתי עליו אחרי הערות של גלית . והנה אני מעלה ההצעה מתוקנת בהתאם לנקודות שהעלתה גלית , שהערותיה עזרו לי מאוד ונתנו לי כיוון ברור וממוקד יותר .

- תאור המשחק :
כלי עזר :
היא באה להראות לתלמיד כיצד יש להשתמש בחוקים עבור סדר הפעולות .
לפני תחילת המשחק על השחקנים לצפות בהצגה ממוחשבת , השחקנים בהצגה הזאת הם פעולות החשבון עצמם שיציגו את עצמם וישחקו כל אחד תפקיד הפעולה שלו .
בהצגה יהיה דמות של ו הסוגריים .
זמן ההצגה : מקסימום 4-5 דקות .
הדילוג מתחיל ביניהם :
סוגריים - איך פותרים את התרגיל ??
חיבור - צריך לבצע החיבור בהתחלה .


כפל – לא מבצעים אותי בהתחלה כי אני יותר חזק ממך .
חיסור ו החילוק : אז מי מכם הוא הנכון .
הסוגרים : עלינו לבחור חוק כלשהו שמאפשר לנו לכתוב ביטוי ולהיות בטוחים שכל מי שקורא ואתו בדרך לה התכוונו .
לכן החוקים :
- פעולות בדרגה אחת: לפי הסדר משמאל לימין .

- פעולות בדרגות שונות: מבצעים בהתחלה כפל וחילוק לפי הסדר אחר כך חיסור וחבור גם לפי הסדר .

- ביטוים עם סוגריים : מבצעים בהתחלה הסוגרים ואחר כך לפי החוקים שלמעלה .

לאחר צפייה בסרטון ( כלי העזר)נתחיל במשחק .

שני שחקנים - הם יכולים לבחור גם במשחק נגד הברנש (המחשב משחק ברמתם) או נגד החד-עין (המחשב במיטבו, ברמה הטובה ביותר).

המשובים – הם רמזים שהם מקבלים מסייעים להם לשפר את כישוריהם בפתרון בעיות ומכוונים אותם לאסטרטגיות משחק או ביטויים חשבוניים שעדיין אינם נכללים במערך המהלכים שלהם.

חוקי המשחק – אסור לחזור על הפעולה פעמים וגם על המספרים , אפשר להשתמש בסוגרים והתשובה של התרגיל תהיה בכיוון השני של הדרך .

התנהלות המשחק (מהלך)-
המשחק הוא שני בין אדם שצרכים לעבור דרך במדבר בזמן קצר כדי לא למות מהצימאון . כל הדרך הוא שרשרת מספרים שכל שחקן בכיוון שלו צריך לפתור את התרגיל כדי שיצליח להמשיך את דרכו לכוון השני . מי שמסים את הדרך ומגיע קודם למים הוא המנצח .

המשחק בנוי מ 3 משחקים :

המשחק ברמות שונות – קל - בינוני – קשה (לפי השלבים) .

המשחק 1 - ברמה קלה .
הוראות - צריך לפתור התרגיל .

המשחק 2 – ברמה בינונית .
הוראות - צריך לסדר את הפעולות במקום המתאים , כדי שתצליח לעבור לכוון השני .

המשחק 3 – ברמה קשה .
שצריך על השחקן לשים את המספרים במקום הנכון ולסדר פעולות החשבון .

הגרפיים שייכללו במשחק :

ואשמח לקבל ממכם חברה נקודות לשיפור במידת הצורך .

סדר הפעולות והשימוש בסוגריים

נתנה לנו ד"ר רחל מינץ בקורס - עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות מטלה שהמטרה ממנה לערוך חשיבה לגבי סוג האינטראקציה המתאים ביותר להוראת נושא שאנחנו בוחרים אותו , וכן לגבי המרכיבים השונים של האינטראקציה.

הבעיה הראשונה אצלי במטלה הייתה לבחור נושא שיש בו קושי ידוע בהוראה ועיילו רוצה להתגבר באמצעות האינטראקציה .

אחרי שקראתי הרבה מאמרים בתחום שלי (מתמטיקה) בחרתי סדר הפעולות והשימוש בסוגריים כי רוב המחקרים לבדיקת פתרונות של תלמידים עולה שתלמידים עושים שגיאות רבות בסדר פעולות החשבון בתרגילים .

בין המיומנויות , אשר תלמידים חייבים לרכוש אותן , היא היכולת לפתור תרגילים המכילים שתיים-שלוש פעולות חשבון .
התלמידים לומדים 3 חוקים :
- ביטוים ללא סוגרים עם פעולות בדרגה אחת .
למשל :100 - 50 -25+25 , 70 :5X2
- ביטוי ללא סוגרים עם פעולות בדרגות שונות .
למשל : 32 +64 :16X2 , 100 - 60 :4 , 96- 24 + 12 :6
- ביטוים עם סוגריים .
למשל : 90- (36 +14) :10 , 60 : (20 -5) X2 ,3 X(20 +4)

אופי השגיאות של התלמידים הקשורות לסדר הפעולות :

רוב השגיאות בסדר הפעולות המכילות שתי פעולות בדרגה אחת בא לידי ביטוי בכך שהתלמידים מבצעים חיבור לפני חיסור וכפל לפני חילוק ללא קשר לסדר רישומם .
למשל :
1 2 3

78 - 24 + 12 : 6 = 52

1 2
80- 43 + 17 = 20

ובביטוים המכילים שלוש פעולות , תלמידים טועים יותר מאשר בביטויים בעלי שתי פעולות , שבהם יש צורך לבחור רק פעולה אחת (ראשונה) ויש אפשרות להשתמש בחוק מסיום אחד .
למשל בחישוב הביטוי :
90-48+12:6 יש יותר שגיאות מאשר בחישוב הביטוי : 80-43+17 .

זה בולט במיוחד בנוגע לתרגילים עם סוגריים . כל התלמידים מבצעים כפולה ראשונה את הפעולה שבסוגריים , ולכן בתרגילים בעלי שתי פעולות בלבד אין שגיאות בסדר פעילות . בניגוד לכך בתרגילים עם סוגרים בעלי שלוש פעולות שיש הרבה שגיאות , כי התלמידים מבצעים פעולות מעבר לסוגרים לפי סדר הרישום שלהן , משמאל לימין .
למשל :

3 1 2
44: (44-24)- 100

מזאת אפשר לראות שהסיבה לשגיאה הזו היא ניסוח לא מדיוק של החוק המתאים .

לכן לדעתי הידע שחשוב ללמד אותו באמצעות האינטראקציה הוא מדוע יש צורך בחוקים עבור סדר הפעולות? הפעולות הוא כמו הדקדוק של השפה . הוא מאפשר לנו לדעת כיצד המספרים והפעולות משתלבים ביחד .

לפי כך דרך האינטראקציה התלמיד ילמד כי הסיבה לחוקים של סדר הפעולות באה משמות המספרים .

לדוגמה :
במספר 350 : אנו אומרים " שלוש מאות וחמישים " , וכשמתרגמים זאת לשם המספר הכוונה ל:
3x 100 + 5 x 10
או לדוגמה 3x 70 + 3 x 30 + 5 x 10
בנוסף לכך ,
3x 70 + 3 x 30 + 5 x 10 = 3 x ( 70 + 30 ) + 5 x 10
וזה יכול להדגים את הצורך בסוגריים .

כל זה מאפשר לנו לכתוב ביטוי ולהיות בטוחים שכל מי שקורא אותו יבין אותו בדרך לה התכוונו . ולכן יש צורך בחוקים .

עכשיו פתרתי את הבעיה הראשונה ונפלתי בבעיה השנייה מה סוג האינטראקציה שיכול לשרת באופן הטוב ביותר את מטרות ההוראה שלי ??