אבל אני נתקעתי במאמר אחר כאשר הייתי מחפשת בקוגל המאמר של ואקס , והכותרת של המאמר מגרה ומעודדת לקרא אותו בנוגע לתחום שלנו בלימודים והנה אני מציעה לכם לקרוא אותו .
המאמר של נייפ (Kneip): (עמ' 103-104)
W.M.Kneip - Global Education as school Reform
נייפ (Kneip) כותב במאמרו על תכנית לימודים גלובלית המתאימה את עצמה לצורכי החברה המודרנית במאה העשרים ואחת.
לדעתו, אנו חייבים לחנך את התלמידים של היום בשביל עולם המחר – עולם שבתוכו כל האומות יהיו בקשר יותר ויותר קרוב.
כל הדיבורים על הרפורמות בחינוך מתעסקים מעט במהות העולם שאליו בתי-הספר מכינים את התלמידים.
נייפ מציג שני סוגים של רפורמיסטיים (מחדשים) – מסורתיים ומבניים.
המסורתיים – רוצים להחזיר את בית-הספר לקדמותו ולתת ללומד כמה שיותר שעות לימוד בכיתה.
לימוד שלושת ה-R: aRithemetic, wRiting, Reading – המסורתיים מבקשים להחזיר את בתי-הספר לדרך שהייתה נהוגה לפני השינויים המערכתיים – רוצים לחזור למקורות.
המסורתיים מאמינים, שהמערכות הישנות בבית-הספר זקוקות לשינוי. לדעתם, יש להתאים את אותן שיטות הוראה לחידושים של המאה העשרים. הם רוצים יותר שעות לימוד בבית-הספר, פחות מקצועות בחירה ויותר מקצועות חובה, יותר מבחנים ומבדקים, ורוצים גם להקשות את המעבר מכיתה לכיתה.
המסורתיים מאמינים שבעזרת תיקון וחינוך, בתי-הספר שנקטו במדיניות החינוך של העבר עדיין מתאימים להכנת התלמידים בעתיד.
המסורתיים טוענים, שהמורים בבתי-הספר לא מלמדים בצורה הנכונה את הנושאים שצריך ללמד.
ההנחיות בקשר לדרך הלימוד לא קשורות לעתיד, ואין להן ראייה לעתיד. המסורתיים דוגלים ביום לימודים ארוך ובהישגיות.
המבניים – מאמינים שצריך לערוך שינויים בסיסיים במבנה ובארגון של בית-הספר, ולהפוך את ההוראה לפרופסיה. הם לא רוצים לשנות את תכניות הלימודים, אלא חושבים שצריך שינויים במבנה בית-הספר – שינוי חלל הכיתות, שינוי הטקסטורה של הכיתה.
הם רוצים יותר מטרות, ורוצים להשיג דרישות חשובות לבתי-הספר – הם הולכים קדימה.
הן המסורתיים והן המבניים לא עסקו בשאלה המרכזית העוסקת בשינוי האמיתי של בית-הספר – מה צריכים בתי-הספר ללמד כדי להכין תלמידים להיות אזרחים בכפר הגלובלי של המאה העשרים ואחת.
לדעת נייפ, כדי לענות על השאלות העוסקות במהות החינוך, צריך לקחת בחשבון מציאות גלובלית, לאומית ואזורית.
בנוגע לשאלה: מה היום צריך ללמד בכפר גלובלי? משיב נייפ, שיש ללמד מערכות ולא מקצועות בודדים. חשוב ללמד כמה מערכות של נושאים שיתאימו לכל מקום, כמו למשל: היסטוריה עולמית / גלובלית.
תכנית לימודים גלובלית צריכה לכלול תכנים ונושאי לימוד כגון: היסטוריה כללית, מודעות למין האנושי והיכולת להתמודד עם הבעיות הגדולות של כל כדור הארץ.
נייפ מציין במאמרו ארבעה תחומים שאותם יש ללמד:
· חקר הערכים האנושיים – ערכים אוניברסליים המגדירים את המשמעות של האדם האנושי.
· חקר המערכות – מערכות פוליטיות, כלכליות, טכנולוגיות ואקולוגיות, שבהן אנו חיים.
· חקר סוגיות ובעיות גלובליות – כולל ענייני שלום וביטחון וסוגיות של זכויות האזרח.
· חקר ההיסטוריה הגלובלית – מתמקד בקשר בין תרבויות והתפתחות הערכים האנושיים.
נייפ כותב על למידה אינטר-דיסציפלינארית – לימוד מקצועות במערכות גלובליות, שנלמדות בכל העולם ובהן כל מדינה שמה את הדגש שלה. לטענתו, דרך המקצועות אנו מנסים להקנות ערכים אוניברסליים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה