במסגרת הקורס שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת התחלנו ללמוד שפה חדשה שאף פעם לא חשבתי שאלמד שפה כזו אבל יצא לי הרבה חומר מהרצאה הארשונה בנוסף לקראית מספר מאמרים ברשת על השפה הזו והנה בקיצור מה הבנתי :
"שפת סימון הייפרטקסט" - HyperText Markup Language - היא מערכת של תוויות מיוחדות שניתן להוסיף לטקסט על מנת לעצב אותו, להגדיר את משמעותו עבור הדפדפן, להוסיף לו תמונות, גרפיקה וכו'. בשפה זו עוצבו רובם המוחלט של דפי ה-"ווב" הקיימים כיום ברשת. HTML נוצרה בתחילת שנות התשעים והתבססה על שפה מוכרת בשם SGML - "שפת סימון תקנית כללית". התוספת המשמעותית ביותר, שהפכה את שפת הסימון הפשוטה לכלי הפופולרי ביותר באינטרנט כיום, הייתה אפשרות ההייפרטקסט - קישור בין מסמך אחד לאחר. היום הקונספט של קישורים ("לינקים") כבר כל כך שימושי ונחוץ, עד כי איננו יכולים לדמיין כיצד הרשת היתה נראית בלעדיו.
תקן HTML מאפשר לנו למעשה לקחת דף טקסט רגיל ולעצב אותו באמצעות תוויות. העיצוב יכול להתבצע בצורה ידנית - כתיבת התוויות בעורך טקסט רגיל - או בצורה גרפית, עם עורך בעל ממשק דומה ל-"מיקרוסופט וורד", שמייצר את התוויות בעצמו באופן אוטומטי. זה אמנם לא המקום ללמד את השפה, אך אציין כמה עקרונות על קצה המזלג. את התוויות מבדילים מטקסט רגיל ע"י זוויות - <> אשר ביניהן רשום שם התווית, עם פרמטרים נוספים לפי הצורך. לרוב התוויות יש חלק פותח וחלק סוגר, כאשר הסוגר מסומן בלוכסן - / בתוך הסוגריים לפני שם התווית.
משתמשים מתקדמים ובעלי ידע ב - HTML יכולים להעשיר את תוכן העמודים באתר שלהם על ידי הכנסת קוד HTML מיוחד לעורך (מומלץ להכניס קוד XHTML) - אם כי עבודה עם קוד אינה הכרחית במערכת.
הגרסה האחרונה של HTML היא גרסה 4.01 וזו גם הגרסה הסופית, כי שפה זו כבר נחשבת מיושנת ומתחילה לפנות את מקומה עבור תקנים חדשים יותר. כיום לא מומלץ לעצב אתרים חדשים ב-HTML, ועדיף, אפילו הכרחי, להשתמש בתקן XHTML החדש יותר, שעליו ידובר בהמשך.
יום ראשון, 20 ביוני 2010
יום שלישי, 15 ביוני 2010
תהליך המשולש בחינוך
חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי:
גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית .
פרופ' עמי וולנסקיזה בא להציג במאמרו חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי שיהיה בו כדי להוסיף תמיכה למאמצים המתמשכים של בית הספר בניהול עצמי באלף החדש רב-האתגרים.
בית ספר בניהול עצמי הוא אחת המגמות הבין-לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך. תקוותנו היא שתאפשר לבתי ספר לעודד למידה מתמשכת ופיתוח של התלמידים, של הצוות ושל בתי הספר עצמם, תגדיל את מידת התמיכה של הורים וקהילה, תשפר את הטכנולוגיה בחינוך ובניהול ותענה על הצרכים והאתגרים בסביבה החינוכית, סביבה המאופיינת בקצב שינויים מהיר.
וכדי שיצליח בית ספר בניהול עצמי צריך לשינוי הפרדיגמה - מפרדיגמה מסורתית בעלת זיקה למקום ל- פרדיגמה משולשת חדשה. הפרדיגמה החדשה תדגיש פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל התלמידים (CMI) (ובהן אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית, מדינית, תרבותית ולימודית) ואת התהליך המשולש (דהיינו, גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית) בחינוך.
תהליך המשולש בחינוך הינו :
א) גלובליזציה – בחינוך : היא צריכות לכלול את מרב הרלוונטיות הגלובלית, התמיכה, המשאבים האינטלקטואליים והיזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה .
ב) לוקליזציה - בחינוך : היא לדאוג למרב הרלוונטיות המקומית, לתמיכת הקהילה וליזמה בחינוך, בהוראה ובלמידה.
ג) התאמה אישית - בחינוך : היא להביא לידי מרב המוטיבציה, היזמה, והיצירתיות של תלמידים ומורים - בחינוך, בהוראה ובלמידה דרך אמצעים שונים כגון יעדי למידה, שיטות ולוחות זמנים להתקדמות; לעודד תלמידים ומורים ללמוד למידה עצמאית ולהשיג הגשמה עצמית ויזמה עצמית; לענות על הצרכים האישיים המיוחדים ולפתח בקרב התלמידים אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר.
לכן לפי דעתי על משרד החינוך לגבש תוכנית לפני החלפת התכנית הקיימת, שכן ביטול מוקדם יגרור אחריו תלמידים שעלולים ליפול בין הכיסאות.
יום שני, 14 ביוני 2010
איך מגדירים משחק ??
בטלהיים (1980): "המשחק הוא השפה הסודית של הילד".([1]. Bettelheim B. (1980) A Good Enough Parent. Thames and Hudson, U.S.A. נלקח מתוך "גז, אפרת")
רוסו טוען כי המשחק משחרר את הפוטנציאל הטמון בילד (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)
ויטנגשטיין (1989): כל פעולה המתבצעת ברצינות ניתנת לביצוע גם בצורה מישחקית, על-ידי שינוי מסוים – המשחק הוא תופעה של חיקוי תוך שינוי. שינוי זה אינו בעיקרו שינוי התוכן, אלא - הכנסת התוכן למסגרת אחרת (כמו העברת מנגינה מסולם מוסיקלי אחד לסולם מוסיקלי אחר). (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)
נוי (1981) מגדירה את המשחק כ"פעילות הקיימת בזכות עצמה, מונעת על-ידי הרצון להנאה, ומוגבלת במקום ובזמן. הפעילות כוללת חיפוש אתגר נגד יריב או תפקיד, ונשלטת על-ידי ניצחון או הפסד. הפעילות המשחקית מלווה במתח או בהתרגשות. למרות שהפעילות נעשית תוך רצינות והשקעה מרביים, קיימת (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)
שפיר (1988) מגדיר את המשחק כ"מסגרת תפקודית, שבה מצב מסוים עדיף על פני מצב אחר, וזאת על-פי הסכמה בין המשתתפים"( שפיר, ח. לשחק ולחיות. הוצאת המחבר. נלקח מתוך "גז, אפרת".)
הויזינגה (1984) טוען כי התרבות האנושית מתפתחת "במעשה מישחק ובצורת מישחק". לדעתו, המשחק הוא שעשוע אך אינו מהווה היפוכה של הרצינות, משום שהפרט המשחק פועל ברצינות ובכובד ראש, לעיתים עד כדי מסירות ודבקות. (הויזינגה, י. (1984) האדם המשחק, על מקור התרבות במשחק. מוסד ביאליק. נלקח מתוך "גז, אפרת")
אני מגדירה את המשחק לפי הסרטון הנ"ל :
רוסו טוען כי המשחק משחרר את הפוטנציאל הטמון בילד (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)
ויטנגשטיין (1989): כל פעולה המתבצעת ברצינות ניתנת לביצוע גם בצורה מישחקית, על-ידי שינוי מסוים – המשחק הוא תופעה של חיקוי תוך שינוי. שינוי זה אינו בעיקרו שינוי התוכן, אלא - הכנסת התוכן למסגרת אחרת (כמו העברת מנגינה מסולם מוסיקלי אחד לסולם מוסיקלי אחר). (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)
נוי (1981) מגדירה את המשחק כ"פעילות הקיימת בזכות עצמה, מונעת על-ידי הרצון להנאה, ומוגבלת במקום ובזמן. הפעילות כוללת חיפוש אתגר נגד יריב או תפקיד, ונשלטת על-ידי ניצחון או הפסד. הפעילות המשחקית מלווה במתח או בהתרגשות. למרות שהפעילות נעשית תוך רצינות והשקעה מרביים, קיימת (גז, אפרת. "שילוב המשחק בתהליכי הוראה ולמידה", עבודת תזה A.M בחינוך ומדעי ההתנהגות.)
שפיר (1988) מגדיר את המשחק כ"מסגרת תפקודית, שבה מצב מסוים עדיף על פני מצב אחר, וזאת על-פי הסכמה בין המשתתפים"( שפיר, ח. לשחק ולחיות. הוצאת המחבר. נלקח מתוך "גז, אפרת".)
הויזינגה (1984) טוען כי התרבות האנושית מתפתחת "במעשה מישחק ובצורת מישחק". לדעתו, המשחק הוא שעשוע אך אינו מהווה היפוכה של הרצינות, משום שהפרט המשחק פועל ברצינות ובכובד ראש, לעיתים עד כדי מסירות ודבקות. (הויזינגה, י. (1984) האדם המשחק, על מקור התרבות במשחק. מוסד ביאליק. נלקח מתוך "גז, אפרת")
אני מגדירה את המשחק לפי הסרטון הנ"ל :
יום שישי, 11 ביוני 2010
מאפייני סביבות הלמידה
טכנולוגיות המידע והתקשורת מתפתחות במהירות עצומה, חודרות לכל תחום, משנות את אורח חיינו ונעשות לחלק חשוב מתרבותנו, לרכיב מרכזי בכל מרחב קיומנו. (גבריאל סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע) .
בעידן שבו כל תלמיד יכול לגשת למאגרי מידע ברחבי העולם ולשוחח באישון ליל עם משוטטי אינטרנט ברחבי תבל, אין ספק שלא ניתן להתעלם מהמחשב ככלי בהוראה. ולכן, השאלה המרכזית שאותה מציג פרופ' גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אינה אם יש מקום למחשוב בחינוך אלא מהו מקום המחשוב בחינוך? לאילו תפקידים נייעד אותו? מה בדיוק נעשה בו, ומדוע? מערכת החינוך נדרשת להתאמת תהליכי הלמידה לעידן המידע. אחת המשמעויות העיקריות, של התאמה זו, היא הכשרת בוגר עצמאי, המתאים עצמו לעולם המשתנה במהירות, המשתמש במחשב ובתקשורת – תקשוב- כאמצעים בתהליך הלמידה.
לאור כל השינויים העתידיים, אף כי מדובר בעתיד שכבר החל, יש להתייחס לסגולות הייחודיות שיש לטפח אצל אלו שיסיימו את הלימודים בעוד מספר שנים כלומר לשרטט את דמות הבוגר הרצוי( סלומון, 2000). שינויים אלו מציב בפני העוסקים בחינוך את האתגר לפתח מיומנויות קוגנטיביות עתידיות, השונות מהמוכרות לנו. השאלות העומדות בפנינו הן: מהן המיומנויות שעל מערכת החינוך לפתח ולהנחיל? כיצד אנו נערכים להכין את הדור הבא להתמודדות עם דרישות חדשות בשוק העבודה? מה אנו צריכים לעשות היום, כדי שתלמידינו, אזרחי המחר, יוכלו להצליח ולהתמודד עם הדרישות החדשות שהחברה, הכלכלה, התעשייה, הטכנולוגיה והקריירה יציבו בפניהם. (פסיג 2000)
טיפוחו של הבוגר המיוחל מחייב לעצב סביבה לימודית מסוימת שתאפשר לו לטפח את התכונות המבוקשות. עיצוב של סביבה לימודית חדשה, לדעת סלומון, חייב להתבצע על בסיס רציונל שאינו טכנולוגי, אלא לקוח מהפסיכולוגיה בת-זמננו ובעיקר כוונתו למה שמכונה היום "למידה קונסטרוקטיביסטית". התפיסה הקונסטרוקטיביסטית רואה את הלמידה כתהליך שבו הלומד מעורב באופן פעיל בתהליך של הפיכת המידע לידע משמעותי. בנוסף, תהליך הבניית הידע הוא תהליך בין-אישי לא פחות ממה שהוא תהליך תוך-אישי. עקרונות התפיסה הקונסטרוקטיביסטית יחד עם חידושי הטכנולוגיה מאפשרים לבנות רציונל שלם לעיצובה של סביבת לימוד חדשה עתירת טכנולוגיה- סל"ע ( סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע).
סביבה לימודית ,מזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה, וכן פותחת אפשרויות ללמידה מרחוק – לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים מגוונים ולתקשורת חוץ-בית-ספרית במהלך יום הלימודים ולאחריו וללמידה אוטנטית המשמעותית יותר לתלמידים.
טיפוח לומד בעולם משתנה, שבו מצבי העמימות ואי הוודאות הם מרכיב שיש לראותו כמובן מאליו, מחייב פיתוח של סביבות למידה פתוחות וגמישות מותאמות לתכנים של תחומי הדעת השונים.
סביבת הלמידה המתוקשבת כוללת בתוכה תת-מערכות רבות כגון מערכות לתקשורת סינכרונית ואסינכרונית, מערכות לבקרה, מערכות ליצירת חומרי הלימוד ועוד. לפיכך סביבת הלמידה היא מכלול של מרכיבים הקשורים האחד לשני ויחדיו יוצרים מערכת שלמה הנותנת גם לתלמיד וגם למורה כלים ועזרים לקיים את תהליך הלמידה במלואו.
עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית היו
1. למידה היא פעילות הבנייתית: יצירת פרשנות אישית של העולם ויצירת משמעות.
2. למידה מתרחשת בהקשרים רלוונטיים ללומד.
3. למידה היא פעילות חברתית.
מאפייני הסביבה הלימודית החדשה:
דגש על תהליך הלימוד ולא על תוצריו,למידה מבוססת פתרון בעיות בהקשרים בעלי משמעות עבור הלומדים ,משוב המורה על תהליך הלמידה – שימוש במגוון אסטרטגיות הערכה,עידוד דיאלוג פורה בין לומדים,שימוש מושכל בטכנולוגיה.
בעידן שבו כל תלמיד יכול לגשת למאגרי מידע ברחבי העולם ולשוחח באישון ליל עם משוטטי אינטרנט ברחבי תבל, אין ספק שלא ניתן להתעלם מהמחשב ככלי בהוראה. ולכן, השאלה המרכזית שאותה מציג פרופ' גבריאל סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", אינה אם יש מקום למחשוב בחינוך אלא מהו מקום המחשוב בחינוך? לאילו תפקידים נייעד אותו? מה בדיוק נעשה בו, ומדוע? מערכת החינוך נדרשת להתאמת תהליכי הלמידה לעידן המידע. אחת המשמעויות העיקריות, של התאמה זו, היא הכשרת בוגר עצמאי, המתאים עצמו לעולם המשתנה במהירות, המשתמש במחשב ובתקשורת – תקשוב- כאמצעים בתהליך הלמידה.
לאור כל השינויים העתידיים, אף כי מדובר בעתיד שכבר החל, יש להתייחס לסגולות הייחודיות שיש לטפח אצל אלו שיסיימו את הלימודים בעוד מספר שנים כלומר לשרטט את דמות הבוגר הרצוי( סלומון, 2000). שינויים אלו מציב בפני העוסקים בחינוך את האתגר לפתח מיומנויות קוגנטיביות עתידיות, השונות מהמוכרות לנו. השאלות העומדות בפנינו הן: מהן המיומנויות שעל מערכת החינוך לפתח ולהנחיל? כיצד אנו נערכים להכין את הדור הבא להתמודדות עם דרישות חדשות בשוק העבודה? מה אנו צריכים לעשות היום, כדי שתלמידינו, אזרחי המחר, יוכלו להצליח ולהתמודד עם הדרישות החדשות שהחברה, הכלכלה, התעשייה, הטכנולוגיה והקריירה יציבו בפניהם. (פסיג 2000)
טיפוחו של הבוגר המיוחל מחייב לעצב סביבה לימודית מסוימת שתאפשר לו לטפח את התכונות המבוקשות. עיצוב של סביבה לימודית חדשה, לדעת סלומון, חייב להתבצע על בסיס רציונל שאינו טכנולוגי, אלא לקוח מהפסיכולוגיה בת-זמננו ובעיקר כוונתו למה שמכונה היום "למידה קונסטרוקטיביסטית". התפיסה הקונסטרוקטיביסטית רואה את הלמידה כתהליך שבו הלומד מעורב באופן פעיל בתהליך של הפיכת המידע לידע משמעותי. בנוסף, תהליך הבניית הידע הוא תהליך בין-אישי לא פחות ממה שהוא תהליך תוך-אישי. עקרונות התפיסה הקונסטרוקטיביסטית יחד עם חידושי הטכנולוגיה מאפשרים לבנות רציונל שלם לעיצובה של סביבת לימוד חדשה עתירת טכנולוגיה- סל"ע ( סלומון (2000). טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע).
סביבה לימודית ,מזמנת למידה אחרת בתוך הכיתה עצמה, וכן פותחת אפשרויות ללמידה מרחוק – לעבודה מהבית, לשימוש במאגרי מידע אינטרנטיים מגוונים ולתקשורת חוץ-בית-ספרית במהלך יום הלימודים ולאחריו וללמידה אוטנטית המשמעותית יותר לתלמידים.
טיפוח לומד בעולם משתנה, שבו מצבי העמימות ואי הוודאות הם מרכיב שיש לראותו כמובן מאליו, מחייב פיתוח של סביבות למידה פתוחות וגמישות מותאמות לתכנים של תחומי הדעת השונים.
סביבת הלמידה המתוקשבת כוללת בתוכה תת-מערכות רבות כגון מערכות לתקשורת סינכרונית ואסינכרונית, מערכות לבקרה, מערכות ליצירת חומרי הלימוד ועוד. לפיכך סביבת הלמידה היא מכלול של מרכיבים הקשורים האחד לשני ויחדיו יוצרים מערכת שלמה הנותנת גם לתלמיד וגם למורה כלים ועזרים לקיים את תהליך הלמידה במלואו.
עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית היו
1. למידה היא פעילות הבנייתית: יצירת פרשנות אישית של העולם ויצירת משמעות.
2. למידה מתרחשת בהקשרים רלוונטיים ללומד.
3. למידה היא פעילות חברתית.
מאפייני הסביבה הלימודית החדשה:
דגש על תהליך הלימוד ולא על תוצריו,למידה מבוססת פתרון בעיות בהקשרים בעלי משמעות עבור הלומדים ,משוב המורה על תהליך הלמידה – שימוש במגוון אסטרטגיות הערכה,עידוד דיאלוג פורה בין לומדים,שימוש מושכל בטכנולוגיה.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
