מתמטיקה בכיף !!!

מהתנסותי כמורה למתמטיקה רוב התלמידים מתקשים ולא אוהבים את נושא המתמטיקה ואת ההישגים של התלמידים בנושא הזה נמוכים וזה מתגלה בבחינות המצ"ב ובבחינות הבגרות.

אנו כמורים יכולים לשנות את הדעה של התלמידים אם נטפל נכון בכיתות היסוד ונחבב את המקצוע על התלמידים. לדעתי ההוראה כמו תמיד זה מתחיל מהמורה . ככל שהמורה יחוש עניין ויבין את החשיבות והיופי שבמקצוע כך הוא יעביר זאת לתלמידיו .

התשובה שמרבים לשמוע- היא שהבעיה נעוצה בהוראה. נהוג לטעון שחלק גדול מן הילדים שנחשבים ל"ליקויי למידה" הם בעצם "ליקויי הוראה". לכן תפקידו של המורה בתהליך הזה הוא לכוון את התלמיד לכך, ולגרום לו התנסות בעקרונות על פי סדרם הנכון. ולגרום להם לא לפחד מהמקצוע ואף ליהנות ממנו.
השאלה שצריך כל מורה לשאול את עצמו היא :

מהי הדרך לעלות מוטיבציה אצל תלמיד ?

על כן, אנו כאנשי חינוך חייבים מאוד לשים את הדגש על "איך" ללמד את המתמטיקה.
אני מאמינה שאם מורים יבחרו בדרכי הוראה שונים אז יהיה סיכוי שתעלה מוטיבציה לגבי מתמטיקה בהרגשת בטחון ואהבה לתחום תוך מתן מידה רבה של סיפוק והבנה.
כדי להניע את התלמידים ללמוד ולהשקיע מאמץ, יש לגוון את אמצעי ההוראה תוך בחירת אסטרטגיות הוראה כדי שכל אחד מהתלמידים ימצא עניין וישתתף בתהליך הלמידה (Kolesnick, 1978). אמצעים אלה הם, בין השאר, עבודות העשרה, משחקים ומאמרים. גיוון האמצעים מגדיל את הסיכוי להגיע אל מרבית התלמידים.

בהסתמך על :
kaye7.school.org.il/koren/koren_motivation.doc

Wiki

חזרה לשילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות וויקי – Wiki , בקורס של אלון הסגל התבקשנו לכתוב מושג בוויקי. לאחר שלמדנו מעט כיצד לעבוד עם הוויקי בחרנו מושג.

צריך להתמקד ב :
1- הגדרת המושג מוסיפה לרצינותם ועישורם של הערכים השונים .
2- המונחון עשוי להיות שימושי עבור קוראי הויקיפדיה , כשהם מעוניינים במידע על תחום ספציפי, בלא הרחבה.
3- המונחון צריך להעניק לקוראים את המידע המדוייק להם הם זקוקים, בלא הרחבה נפרדת על כל נושא.
4- היכולת של המונחון להימנע משימוש מסורבל בקצרמרים , שכן הוא מסוגל להכיל בתוכו את כל תוכנם.

לדעתי קוראים מסוימים יתעניינו ברשימת מונחים, ולאו דווקא בקריאת ערך. מכיוון שמונחון מאגד מידע מקיף ומתומצת בתחום כולל המפוצל על פני ערכים רבים, קוראים עשויים להעדיף קריאת מונחון, על פני קריאת ערך שאינו מקיף את כל המידע בתחום זה.

לסכם : המונחון יעיל במיוחד לפתירת בעיות הנובעות מקיומם של ערכים סמוכים. ערכים אלו הם ערכים בהם אין הפרדה ברורה בתוכנם (לדוגמה: חוק ומשפט), וקיימת חפיפה גבוהה ביניהם. מונחונים הינם 'ערכי ביניים', המאגדים מונחים ותכנים רלוונטים לכמה ערכים סמוכים, ומונעים כתיבה כפולה או חסרון של מידע משמעותי.

אני מאחלת לעצמי לעמוד בתנאי ההגדרה ו אשמח אם אקבל את ההערות שלכם בווקי על המשוג שבחרתי.

בהסתמך על :

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%97%D7%95%D7%9F

"גוגל דוקס"

רציתי לשתף אתכם ביישום טכנולוגיה שהכרתי בקורס של ד"ר גילה קורס,זוהי "גוגל דוקס" זו במקום לכתוב משהו ואז לשלוח לעצמכם את המסמך במייל לשימוש מאוחר יותר, תתחברו לכלי שיתוף המסמכים של גוגל – כך תוכלו להפוך את המסמכים שלכם נגישים לכם - ולמי שתרצו - בכל רגע בו אתם מחוברים לאינטרנט.




גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם, והוא מאפשר לצרף כותבים למסמך ולערוך אותו במשותף.

ההשלכות לגבי חינוך
תיקונים ועריכה מחדש של מסמכים הן פעולות מהותיות בכל תהליך כתיבה ומבחינה זו מאפשר הגוגל דוקס למורה ולתלמידים לעבוד במשותף על חיבורים , סקירות ומאמרונים שכותבים התלמידים. מבחינה זו גוגל דוקס מאפשר עבודה שיתופית על מסמכים ותיקונים על ידי כמה תלמידים עמיתים השותפים לאותו אתר ייעודי של גוגל או לחלופין על ידי קבוצת מורים עמיתים העובדת על מסמכים שונים הנוגעים לעבודתם המקצועית .

ראה נייר העבודה בנושא (באנגלית) :
http://www.google.com/educators/weeklyreader.html

הסתמכתי על :
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=1902
http://sati1.blogspot.com/

תיאוריית ההעברה בלמידה.

בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" שמעבירה דר' נטע נוצר נתבקשנו לסכם ולהגדיר את משמעות המושג "העברה בחינוך" , אז בו נתחילה עם מה זאת העברה (transfer) :
יישום של תכנים או מיומנויות להקשר אחר מזה שבו נלמדו; הוראה המטפחת חשיבה מעודדת העברה באופן מתוכנן. (ראו, סלומון ופרקינס, "דרכי החתחתים המוליכות להעברה", פרקינס ועמיתים, נופי החשיבה, מכון ברנקו וייס, 2000).
הגדרה זו של העברה רחבה מדי, שהרי מצב הרכישה המקורי לא יכול לחזור על עצמו, בדיוק באותם תנאים. לעולם יהיה שוני מסוים וקל, בזמן, במורה, בסוג המשימה ובתנאי סביבה שונים ומגוונים. מורה שלימדה ביום ראשון שלושה תרגילים בלוח הכפל וחוזרת למחרת בלבוש שונה ומלמדת את אותם תרגילים אפילו באותו סדר חושפת את התלמידים למצב העברה. לכן, מובנת מסקנתם של כמה חוקרים הטוענים כי אין הבדל בין למידה לבין העברה וכי אפשר להבין את ההעברה במודל למידה אופרנטית (Butterfield & Slocum & Nelson, 1993).
ההעברה כפעולה הבאה להכליל ולהרחיב מצבי למידה היא הכרחית כדי שהאורגניזם יוכל ללמוד דבר חדש וליהנות מפירות למידתו הקודמת. הבעיה היא שמושג ההעברה על הגדרותיו, אפיוניו וסוגיו השונים מתאים לטווח רחב מאד של מצבים, עד כדי כך שההעברה הופכת להיות למושג המקיף כמעט את כל הפסיכולוגיה. כך למשל, יכולה העברה להקיף שני מצבים קיצוניים כמו העברה של קשר בנעליים לקשר בשמלה ועד העברה של תהליך קבלת החלטות של מנהל תאגיד מתחום הרכישה והייצור לתחום יחסים בין-אישיים. העברה בלמידה היא מרכזית לכל תחום, ולכן היא מהווה מוקד להתעניינות משחר הפסיכולוגיה ומושכת אליה חוקרים מזרמים, מתיאוריות ומפרדיגמות מגוונות (Cox, 1997).

המכיל שלושה שלבים :
א. רכישה, שבה הלומד מבצע את המשימה שעליה אומן ותורגל
ב. העברה, קרי, ביצוע של התנהגות שנרכשה בלי עזרה, בתנאים שונים מאלה שבהם נעשתה הרכישה (Cormier & Hagman, 1987, Butterfield & Nelson, 1989).
ג. שמירת הרכישה וההעברה זמן רב לאחר האימון (פעילות של הזיכרון).

והנה כמה שאלות שצריך לענות עליהם לפי התאוריה פבלוב ו תורנדייק.
כיצד מתרחשת למידה?
מהם הגורמים או התנאים המחוללים למידה?
מהו תפקידו של הזיכרון בלמידה?
מהו תפקידה של מוטיבציה בלמידה?

לפי תיאורית פבלוב :

למידה מתרחשת ע"י התניה קלאסית , שהינה תהליך רב שלבי:
א. הצגת גירוי בלתי מותנה , הגורם לתגובה בלתי מותנית .
ב. הצמדת גירוי מותנה לגירוי הבלתי מותנה והפעלת הגירוי המותנה לפני הגירוי הבלתי מותנה .
ג. הפעלת הגירוי המותנה יגרום לתגובה מותנית הזהה לתגובה הבלתי מותנית.

הגורמים המחוללים למידה :
תהליך ההסתגלות – למידה מספקת את הכיוונון העדין הדרוש להסתגלות מוצלחת .
יצירת גירויים
חזרה על גירויים
עקביות- הצמדת גירוי מותנה לגירוי בלתי מותנה .
הוספת גירויים מותנים

תפקיד הזיכרון בזכירת הגירויים שיביאו לתגובה , מוצג באמצעות המונחים :
החלמה ספונטנית – גם אם גירוי מותנה לא יופיע זמן רב הוא יישאר בזיכרון , והופעתו מחדש תגרום לחזרת התגובה .
אבחנה : היכולת לזהות את הגירוי הספציפי המעורר את התגובה .. אין בלבול גם אם מופיעים גירויים דומים .

ולפי התיאוריה של תורנדייק :

למידה מתרחשת לרוב ע"י ניסוי וטעייה , או ע"י בחירה וקישוריות (יצירת קשר בין גירוי ותגובה כבסיס ללמידה).

בסגנון הלמידה הבסיסי ביותר מעורבים אסוציאציות או קשרים בין התנסויות חושיות ודחפים טבעיים הבאים לידי ביטוי התנהגותית .
התנסויות אילו מתרחשות בהדרגה כאשר התגובות המוצלחות מאומצות והתגובות הלא מוצלחות נזנחות.
התהליך כולו הוא מכני – חזרות ושינון ללא צורך במודעות הכרתית .

חוק המוכנות: כאשר תלמידים אינם מוכנים מבחינה התפתחותית ללמוד או שאין להם את המיומנויות הנדרשות , אז כל ניסיון ללמוד מהווה עבורם עונש ובזבוז זמן.

תונדייק אינו מתייחס לזיכרון כי אם לעוצמות – כאשר נעשה קשר מתאים בין מצב לתגובה והוא מלווה בסיטואציה משביעת רצון , עצמת הקשר גדלה.
אם הוא נעשה או מלווה בסיטואציה לא נעימה עצמת הקשר תקטן.

תורנדייק מתייחס לחוק המוכנות :
- עד כמה אדם מוכן לפעול
- כאשר תלמידים מוכנים ללמוד פעולה מסוימת אז התנהגויות שיובילו ללמידה יקבל חיזוק חיובי .
- כאשר תלמידים אינם מוכנים ללמוד אז כל ניסיון ללמוד מהווה עבורם עונש ובזבוז זמן.

בהסתמך על :
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=44&referer=useJsHistoryBack