אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור

במסגרת קורס של ד"ר נטע נוצר בקשה לבחור מאמר בתחום למידה והוראה ולכתוב ביקורת על המאמר והנה המאמר שבחרת
אוטונומיה בית-ספרית למען יעילות ושיפור: מקרה ישראל .

המאמר עוסק במעבר מחינוך ממורכז לחינוך אוטונומי. למרות ההמלצות והנטיות בכיוון האוטונומיה, החינוך בארץ, ברובו, עדיין תלוי בניהול מרכזי.
תבנית ההתערבות של ממשלת ישראל בכל תחומי הפעילות של בתי הספר התפתחה באופן הדרגתי וסיסטמתי. באופן טבעי ככל שהסמכות המופקדת בידי משרדים חיצוניים כאלה גדולה יותר , כך ניתנת סמכות פחותה יותר לאלה שאחראים ללמד את התלמידים בשטח- המורים והמנהלים.

לכן זה לא מפתיע שהמורים עצמם טוענים שהמרכוז הקיצוני שהתפתח לקח מהם את היוזמות הפדגוגיות ואת היכולת לחשוב באופן יצירתי ואוטונומי. לכן המורים עצמם היו אלה שהחלו לקרוא ליותר אוטונומיה.
השינויים הבאים במדיניות הופיעו בישראל בשנות ה- 70 ממדיניות של מרכוז קיצוני של המערכת ל מערכת ניהול בית ספרית, ניתן לראות שהתפתחו משמעויות חינוכיות חדשות ונעשה שינוי בתפקיד אנשי החינוך בכדי להביא למנהיגות יותר יעילה.
אוטונומיה בית-ספרית היא לאפשר לבתי הספר ולמורים לקבל החלטות פדגוגיות עצמאיות-מקומיות ולפתח יוזמות חינוכיות. מקום התכנון עובר מה 'מרכז', משרד החינוך, ל'פריפריה', בתי הספר והקהילה, בזיקה לתכניות הלימודים ולתכנית הליבה של משרד החינוך.

לדעתי אני מדגישה את הצורך להעניק אוטונומיה לבתי הספר. עידוד אוטונומיה בית-ספרית נעשה מתוך אמונה שצוות בית הספר, המכיר את צורכי התלמידים, מסוגל לפתח ולנסח תפיסת עולם חינוכית, לגבש על פיה תכנית לימודים בית-ספרית, ולהתאים את שיטות ההוראה, שיטות ההערכה ואת הזדמנויות הלמידה לסיטואציה הבית-ספרית. בבסיס דרישה זו עומדת הדרישה לאפשר לבית הספר להיות יחידה עצמאית שהינה בראש וראשונה אחראית כלפי תלמידיה.

בהסתמך על :

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Mashov/Mahu/mavo.htm

Solving educational problems

על סמך התיאוריה המערכתית של הבלוק והוברמן (Havelock & Huberman)שייכת לגישה הפונקציונאלית.

לדעתם, מערכת חברתית היא כמו מערכת אורגאנית אשר חלקיה מתפקדים כמו גוף ביולוגי-אורגאני. כל חלק במערכת ממלא תפקיד (פונקציה) חיוני בתפעול כל הגוף. פגיעה בחלק כלשהו משבשת את תפקודה של כל המערכת. הבלוק והוברמן הבחינו בין שינוי לעומת חידוש וכן הבחינו בין מערכת, תת-מערכת ומערכת-על.
כלמור מדובר באופן בו אנו מגדירים את איש החינוך, את מטרות החינוך המשתנות ואת הציפיות ממערכת זו. לכן אני בעד הדעה של הבלוק והוברמן שמנו שבעה מקורות מרכזים שגורמים לשינויים במערכת ( שכבר הזכרתי אותם ברשמה אחרת).

לכן מערכות מחדשות מאוד פתוחות ולא שלמות, קשה להן להגיע לאיזון. זאת הסיבה שהמערכות גם פגיעות ורגישות לכל שינוי סוציו-אקולוגי.
המערכות שואפות להגיע למצב של שלמות והרמוניה (מצב של איזון). הכנסת שינוי כלשהו למערכות מזעזעת אותן ומשבשת את פעילותן הסדירה.
ישנם שינויים שמצליחים לשפר, לשכלל ולהביא את המערכות לשלמות רבה יותר, אך לעומתם ישנם שינויים שמזעזעים אותן, לעיתים פותרים בעיות שמתעוררות, אך יוצרים בעיות חדשות.
מאחר שכל מערכת נמצאת בתהליכי התפתחות מתמידים, מתרחשים בה שינויים בלתי פוסקים, כשחלקם מכוון ומתוכנן וחלקם מתבצע באופן בלתי מכוון.
המערכות יכולות אפילו להיהרס כאשר הן מאבדות כמה מהאלמנטים שלהן או כאשר אלמנטים חדשים פולשים אליהן. תחילה מערכות אלה נראות כ"מאמץ חדש ומשמעותי", אך כיוון שהן קמות במהירות ובאופן דרמטי, הן לעיתים קרובות מעוררות תקוות ופחדים בקרב אלה שעשויים להיות מושפעים מהן. התקוות במערכות אלה יכולות לפוג מוקדם מדי – דבר שימנע תמיכה בהן – תמיכה שהכרחית עד אשר המערכות יתחילו להניב פירות.
כתוצאה מהשבירות של תהליך החידוש במערכת, חשוב מאוד לדעת כיצד המערכת פועלת בסביבת עבודה שונה.
ישנן כל כך הרבה דרכים שבהן הפרויקט החדשני יכול להיכשל, שרק על-ידי תכנון מומחה וזהיר של התהליך החידושי עצמו, יכול המחדש להיות בטוח בהצלחת הקמת מערכת פעילה ואחזקתה.

רפלקציה :
בתקופות קודמות כאשר השינוי בחברה הסובבת את האדם היה בלתי מורגש, יכול היה האדם להיות בלתי מודע לגורם זה, במשך חייו של האדם קצב חייו היה עשוי להשתנות אך במעט הקביעות בחיי האדם היתה שאיפת המופת ומשאת הנפש.
בתחום החינוך הקבילה בעבר איטיות השינויים בו, לאיטיות התמורות בכל יתר המישורים של החיים החברתיים. השינויים במידה שהתחוללו, נתחוללו על-פי יוזמתם ומאבקיהם של רפורמטורים שביקשו לשנות את פני החברה, את מוסדותיה ואת דרך חינוכה. כל חידוש בשדה החינוך היה צריך לשבור הרגלים שהוחדרו לתוכו, והיה כרוך במהפיכה. תמורה בחינוך כתהליך לגיטימי הכרוך מעצם טבעו של החינוך, לא הוכרה.וכמו תחומים אחרים שעברו מהפכה כך גם החינוך חייב היה לעבור מהפכה.השינוי שחל בדורות האחרונים בקצב ההתפתחויות במדע, בטכנולוגיה וביחסים החברתיים השפיע אף על החינוך.כאשר דנים בתהליך שינוי בביה"ס ניתן לשאול שאלות רבות, כמו:
מה הקשר בין תרבות של בית הספר והשינוי בו?
כיצד משפיעה הכשרתו של המורה והשתלמותו על תהליך השינויים?
מהם הגישה המערכתית המתאימה לשינוי בבית-הספר? ועוד רבות אחרות.

לפי דעתי כדי שיתרחש שינוי במערכת החינוך לא צריך עוד כסף אלא צריך אנשי חינוך המוכנים להיות גמישים בחשיבה, להכיר בעובדה שאנו חיים בעולם משתנה , לשכלל ולהביא את המערכת לשלמות רבה יותר ו לדעת כיצד המערכת פועלת בסביבת עבודה שונה.
ולא לשכוח שמדברים על מעמד המורה ושכרו הנמוך, על התנאים הבלתי אפשריים לקיום למידה משמעותית, על המשמעת הרופפת בבתי הספר, על השיעור הנמוך של הזכאים לתעודת בגרות משמעותית, על חוסר הרגלי למידה, על הרמה נמוכה של אנשי הצוות החינוכי ועוד. עם זאת, ידוע שנעשים ניסיונות רבים לשיפור המצב: מוזרמים כספים רבים, הוקמו ועדות אין ספור ונכתבו תוכניות רבות. כדי שכל המשאבים הללו לא ימשיכו לרדת לטמיון ראוי להבין את שורש הבעיה הטמון בתפיסה.

מה זאת למידה ??

במסגרת הקורס "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה ולהוראה" של דר' נטע נוצר, עסקנו בשיעור הראשון במה זאת למידה ? דרך מודלים קלסיים .

בואו נעשה את זה פשוט, כי זה פשוט, בעצם.

המודל 1 : גישת הגשטלטGestalt - תבנית, גרמניה 1912
עוסקת ב: זיכרון, למידה, פתרון בעיות


מדול 2 : הגישה הפסיכואנליטית – זיגמונד פרויד,צ'כיה - אוסטריה, 1856- 1939
עוסקת ב : תת-מודע כגורם למידה.


מודל 3 : בנדורה - BANDURA תאוריית הלמידה החברתית ממחצית השנייה של המאה ה-20 .
עוסקת ב : 3 מרכיבים באישיות: אדם - סביבה - התנהגות , כאשר האדם לומד בתצפית בהתנהגויות ותוצאותיהן (שכר ועונש).
http://www.youtube.com/watch?v=SW9I7X9Wmqo

מדול 4 : ויגודצקי למידה תרבותית :
התעסקה ב : התרבות ותרומתה להתפתחות האדם.


אתר המסכם את התיאוריות :
http://www.funderstanding.com/content/about-learning

כן, זה אפשרי !!!

הנה יואב זילכה עם מסר חשוב מאוד לחיים שלי ואולי גם לחיים שלכם : אף פעם אל תקשיבו לאנשים שאומרים לכם שאתם לא יכולים להיות, לעשות או להשיג משהו. כולל סיפור אמיתי מעורר השראה...יואב זילכה, מנטור.




הדברים מגיעים בדיוק בזמן, חיזק אותי וחימם לי את הלב בכך שהזכרת להקשיב לו והוא תמיד מתחמם ושמח להזכיר לי מה באמת חשוב לי ומה אני רוצה להגשים כשאני נזכרת להקשיב לו.

חנוך לנער על פי דרכו

אני חושבת שכל עולם המבוגרים הכולל את ההורים, המורים, המנהלים ,ומערכת החינוך בכללותה ,המאוכלסת כמובן במבוגרים ובוגרים ,עשתה היפוך תפקידים עם הילדים.הילדים הושמו על ידי המבוגרים על כן המיועד לאל נערץ, וכל המבוגרים רוקדים לצלילי חלילו של האל הזה ללא הרף.האל יכול להפעילם ללא הפסקה, ללא מנוחה,וללא צורך.
לאל יש את כל הזכויות הנפלאות ביותר, ואין לו אפילו חובה אחת מלבד לעמוד על הכן שלו ולראות איך כולם רוקדים לפי צלילי חלילו.
כיוון שהאל -ילד רואה שהוא כל כך חזק ובעל זכויות הוא נעשה מיום ליום חצוף, גס,חסר התחשבות, חסר הכרת תודה ותובעני יותר ויותר, ודרישותיו נאמרות בטון מצווה ובאגרסיביות .הוא בסך הכל צודק ,ואי אפשר להאשים אותו במצב שנוצר.הרי הוא למד לדעת מיום היוולדו שהמבוגרים אינם אלא עדת טיפשים, חלשים,ושניתן בקלות לעשות מהם חוכא ואיטלולא. אבל, מה לעשות ואפילו המדע יודע זאת בוודאות היום, שמוחו של האדם, כמו גם גופו, אינם בשלים ומפותחים למקסימום של יכולותיהם עד גיל 18.
דבר אחד עדיין לא הרשו המבוגרים הטפשים לילדים הלא בשלים - והוא להצביע לכנסת ולנהל גם את המדינה או להיבחר לראשות הממשלה ולהנהיג אותם בטוב וברע.זה המצב ,ולכן הגענו עד הלום!אז הדוגמה מבהירה בעצם, לאיזה מצב אבסורדי הגענו ,וממחישה איך ניתן וצריך לתקן את המצב.ראשית כל על משרד החינוך והמבוגרים כולם להכיר בטעות הפטאלית ולשנות כיוון ב -180 מעלות.
את מגילת זכויות הילד יש לבטל מיד.
חובת המשרד להנהיג מחדש גבולות ברורים כלפי ציבור הילדים שיכללו סנקציות ועונשים על התנהגות פראית, הפרעות, חוצפה, אלימות,וונדליזם, איחורים, הברזות והתייחסות למורים ולמנהלים בזלזול והתגרות. לא מדובר בעונשים גופניים כי אם בהוצאה מן הכיתה( ובהמשך מבית הספר במידה והבעיה אינה מגיעה לפתרון לטובת רוב התלמידים)של ילדים שמפריעים ללמד ,והחזרת המצב בו קיימת הרתעה ברורה וחדה כלפי כל הילדים (והוריהם), כך שמורה לא יצטרך לבזבז יותר את רוב הזמן שמיועד לשיעור, בעיקר על בעיות התנהגות חמורות, כיוון שאינו יכול להעניש ,ואף אחד לא מקשיב.היום בישראל בכיתות אין סדר, אין שקט , אין הכנת שיעורים מסודרת ,אין העברת חומר לימוד. רוב הזמן מתבזבז על צעקות כגון:שקט, שב, הוצא את המסטיק, סגור את הפלאפון ועוד ועוד.רעש אימים בכיתות, במסדרונות, ושום פעילות לא מתקיימת כסידרה. הכל בישראל זה כאילו. ישראבלוף.
איך אפשר ללמוד וללמד ברעש מהומה כזה? מי יכול להוציא מילה?
אז לפי דעתי יש להחזיר את העונשים והסנקציות.כאשר משרד החינוך יעשה זאת, תתגלה לו הטעות הפטאלית השניה שהוא עשה והיא ביטול האפשרות למיין תלמידים שונים, כנדרש ,על פי רמתם ויכולותיהם ,ועל פי הצרכים שלהם.

מה דעתכם ??

הסתמכתי על :
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1603

http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=19925&omm=0

הרגשה נפלאה

אישית אני מרגישה הרגשה נפלאה עם מחברת הכתיבה שלהי.

החוויה שהייתה לי בכתיבה עד עכשיו היא שהכתוב מוליך אותי, ולא להפך. פעמים רבות הופתעתי מהנתיב ומנקודת הסיום.

הכתיבה בבלוג אפשרה לי העמקה משמעותית בתכנים הקשורים ללמידה מתוקשבת, עברתי תהליך מאתגר , מקדם ומלמד במהלך 3 הסמסטרים .

ומה שכתבת משקף עד עכשיו כתיבה ארוך טווח, מראה את ההתקדמות האישית שלי .

גיל ההתבגרות

קשה להיות מתבגר , קשה להיות הורה של מתבגר , ובעיקר בימינו . עבודה זו עומדת בסתירה גמורה לאופן שבו מוצגים בני הנוער בסרטים . בפרסומות ובסדרת הטלוויזיה , שם - כך נדמה , האושר נמצא .
מסר זה מבלבל ומסתכלים רבים , החשים שרק הם מפספסים את הגיל הכי יפה בחיים .

במסגרת הקורס "פסיכולוגיה התפתחותית של הילד" ע"י ד"ר שאפיק מסאלחה למדנו על גיל ההתבגרות .

- תקופת ההתבגרות הינה ארוכה, ומתחילה מגיל 12 שנים. ומחולקת לשלושה תת-שלבים: מוקדמת (גיבוש זהות), תיכונה (ביקורת על החברה), מאוחרת (התנסות בחיי מין).
- קיימים הבדלים בינאישיים גדולים בהתפתחות מאפייני המין המשניים (הקול של הבן הציצי של הבנות), וקיימים הבדלים בין בנים ובנות. הבדלי המין המשניים מופיעים בשלב הראשון.

מה מאפיין מתבגרים?
למתבגרים קורים מס' דברים:
- עפ"י פיאז'ה יש להם חשיבה מופשטת
- לפי קוהלברג הם נמצאים בשלב הפוסט קונבנציונאלי.

ההתפתחות הקוגניטיבית שחלה בגיל ההתבגרות מתבטאת ב- הם מסוגלים לחשיבה מופשטת (כמו המשותף חירות לצדק) וחשיבה מורכבת בניגוד לשלבים הקודמים הם מסוגלים להעלות השערות, לבדוק אותם לאושש או לדחות, יש להם פיתרון שיטתי לבעיות. הם מסוגלים לשפוט את היתרונות והחסרונות של כל אופציה.זוהי חשיבה מורכבת, והורים שאין להם חשיבה מורכבת יש להם בעיות עם ילדיהם המתבגרים.

בגיל ההתבגרות הפלסטיות, הגמישות של המוח יורדת – PLASTICITY – אזור מסוים יכול למלא את תפקידו של אזור אחר. יש גמישות.דוגמא לפלסטיות של המוח: ילד עד גיל 3 יכול לפתח שתי שפות אם עם המבטא ובגיל ההתבגרות הוא לא יכול, אין את הגמישות הזו, וגם מי שנפגע כמתבגר במוח יתקשה לפצות. הפלסטיות של המוח, הגמישות מתאפשרת כשיש הרבה מעברים, קישורים בין תאי עצב, אבל בגיל ההתבגרות אין פלסטיות של המוח , משום שבגיל זה יש ירידה בקשרים בין תאי העצב במוח . (יש אומנם ירידה בפלסטיות, אך יש עליה בתפקוד המוח).

אולי יש קשר בין העקשנות והמרדנות של המתבגרים לירידה בפלסטיות של המוח.
- דבר נוסף שמוצאים אצל מתבגרים זו שינה עמוקה.
- בגיל ההתבגרות מגבשים זהות – המתבגרים מנסים לפתח את זהותם, מנסים לפתח עמדות משלהם, מי אני?, כמה אני שווה? מה דרכי בהמשך? לכן לעיתים יש התנגשות עם ההורים. כמחנכים עלינו להבין שהם מורדים, מתעקשים על עמדתם וכו' משום שהם מנסים ליצור זהות משל עצמם והם לא סתם מתנגדים. בגיל זה הם גם מגבשים את הזהות המינית- עד כמה אני מושך?

אם כן שתי סיבות עיקריות לעקשנות, למרדנות של מתבגרים: חוסר פלסטיות של המוח וגיבוש הזהות.